מ"ג מלכים א ב ו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָשִׂ֖יתָ כְּחׇכְמָתֶ֑ךָ וְלֹֽא־תוֹרֵ֧ד שֵׂיבָת֛וֹ בְּשָׁלֹ֖ם שְׁאֹֽל׃

ותעביד כחוכמתך ולא תחית שיבתיה בשלמא לשאול:

"ולא תורד שיבתו בשלום שאול" - אל תניחהו למות מיתת עצמו וליפול בגיהנם

"כחכמתך" - לפי חכמתך תמצא לו עילה

"ולא תורד שיבתו" - רצה לומר עם שהוא איש שיבה לא תהדר פניו וראה שלא ירד לקבר בשלום במיתת עצמו

ולכן "ועשית כחכמתך". אשר תראה שהוא צורך שעה להענישו, באופן "שלא תורד שיבתו בשלום שאול". לא פקד

להרגו דוקא, רק שלא ירד שאול בשלום, כי יענישנו באיזה אופן שיראה בחכמתו: