קטגוריה:ישעיהו סג ו

"וְאָבוּס" -

• שורש 'בוס' או 'בסס' - רש"י מסביר, ל' מתגולל בדם ודורך ברגלים כמו, "מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ" (יחזקאל טז ו), וכמו, "בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי" (ירמיהו יב י).
• שורש 'בוס' - להביס, בעתיד - לנצח, להשפיל, לדכא, ככתוב: "בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ" (תהלים ס יד).
• שורש 'אבס' - להאכיל, לפטם, ככתוב: "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ" (ביאור:משלי טו יז).

רש"י רוצה להראות שאלוהים מנצח, משפיל, ודוחף לאדמה עמים בכעסו, אולם "וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי" לא מתאים, הן אנשים אוהבים להשתכר ולשמוח.

כדי להבין צריך לראות את ההקבלה במשפט:

"וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי, וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי"

• "וְאָבוּס" מקביל "וַאֲשַׁכְּרֵם". (היה צריך להיות כתוב 'אאבוס')
• "בְּאַפִּי" מקביל "בַּחֲמָתִי"

לכן ניתן לקרוא את הפסוק שאלוהים אומר: אאביס, אפטם, ואאכיל עמים מעל ליכולתם. אשקה ואשכר אותם מעל ליכולתם. הם יהיו שמחים ודשנים, ככתוב: "עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ" (תהלים צב טו). העמים יחשבו שהם שיא החוכמה והכוח. אלוהים העניק להם הצלחה, אולם הם היו כלי בידי אלוהים. גאוות הרוח תהיה לרעתם לאחר גמר תפקידם.

התוצאה של פיטום יתר ושכרות היא: "וְאוֹרִיד לָאָרֶץ נִצְחָם".
ממרומי גבוהים של שלטון ושררה הם יפלו לארץ, או אפילו מתחת פני הארץ, לשְׁאוֹל.

"נִצְחָם" -

• הם ינוצחו, ינחלו תבוסה, ויתבוססו בדמם.
• הם ירדו לארץ נצחם, לנצח שלהם, ולא יקומו עוד לעולם.

תפקיד העמים הזרים בשרות אלוהים נגמר. כך אשור הגלתה את ממלכת ישראל כדי ללמד אותם לקח, והם לא למדו. ואז בבל הגלתה את ממלכת יהודה כדי ללמד אותם לקח, ולמזלנו הם למדו ושמרו את תורת אלוהים. אולם גם האשורים וגם הבבלים הוכו קשות, נפלו לארץ לנצח, ולעולם לא יעלו. לאומתם ממלכת פרס לא היתה גאה ולא התעללה בנתיניה, נתנה ליהודים לבנות את ירושלים ובית המקדש, ולחיות בשלום בממלכה, ולכן הם לא ירדו לארץ לנצח, ושרדו כמעצמה.