תרגום יונתן (כל הפרק)

מה הקשר בין בן הנכר לבין הסריס

רוב נבואות הנחמה של ישעיהו פונות אל בני ישראל, אולם נבואה אחת לפחות פונה אל כל אדם באשר הוא (ישעיהו נו א-ב):

"כֹּה אָמַר ה': שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, כִּי-קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת!

אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה-זֹּאת, וּבֶן-אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ - שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע. {ס}

"

הנבואה פונה אל כל אנוש ואל כל בן אדם , בקריאה לשמור משפט , לעשות צדקה , לשמור שבת , ולא לעשות מעשים רעים .

הקטע הבא פונה לשתי קבוצות של בני אדם - בני הנכר הנלוים אל ה' ו הסריסים . שתי הנבואות משולבות זו בזו, כפי שמראים הצבעים:

• "וְאַל-יֹאמַר בֶּן-הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל-ה' לֵאמֹר 'הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ';"
• "וְאַל-יֹאמַר הַסָּרִיס 'הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ'."
• "כִּי-כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי, וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם - טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת; שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת.

"

• "וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל-ה' לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם ה', לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים - כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי - עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל-מִזְבְּחִי; כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים."

מה הקשר בין שתי הקבוצות הללו? מדוע שתי הנבואות, לבני הנכר ולסריסים, נכתבו יחד?

ניתן לענות לשאלה על-פי שני פסוקים ממגילת רות רות ד ה: " "ויאמר בעז: ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה - אשת המת קנית להקים שם המת על נחלתו" ... "וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו , ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו; עדים אתם היום" ".

דבריו של בועז משקפים את שני הדברים שהאדם צריך כדי לזכות בחיי נצח - ילדים ונחלה:

• כשאדם מת ללא ילדים, אשתו ואחיו (או קרוב-משפחה אחר, כמו אצל בועז) צריכים להינשא ולהוליד ילדים עבורו, כדי ששמו לא יימחה (ע' בפרשת מצוות הייבום - דברים כה);
• אבל בנוסף לילדים, האדם צריך גם נחלה שהילדים שלו יחיו עליה; הנחלה היא חלק מאישיותו של האדם, וכדי שתהיה לו המשכיות, הילדים שלו חייבים להמשיך להחזיק בנחלתו (זו הסיבה לדין בת יורשת נחלה, שהתחדש בזכות בנות צלפחד - במדבר כז).

בועז לקח את רות לאישה והוליד ממנה בן; הבן ישב על נחלתו של בעלה המת של רות; ובכך הם הצילו את שמו מכליון.

נחזור לדברי ישעיהו: לכל אחת מהקבוצות המתוארות בנבואת ישעיהו יש בעיה באחד משני התנאים לחיי נצח:

• בני הנכר הנלוים אל ה' עזבו את נחלתם בארץ מולדתם ובאו לארץ ישראל לעבוד את ה'; בארץ ישראל יש נחלה רק לשבטי ישראל ולא לבני נכר, ולכן בני הנכר צודקים כשהם אומרים " הבדל יבדילני ה' מעל עמו "; הם לא יוכלו להחזיק בנחלה בארץ ישראל ולהוריש אותה לבניהם;

• והסריסים - כפי ששמם מעיד - אינם יכולים להוליד ילדים ; גם הם צודקים כשהם אומרים " הן אני עץ יבש " - הם דומים לעץ יבש שאינו נותן פירות.

הנביא מבטיח לשניהם דרכים אחרות לזכות בחיי נצח:

• לסריסים - "ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם טוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן לו אשר לא ייכרת" ; אמנם לא יהיו להם ילדים, אבל יהיה להם זיכרון בבית המקדש ובחומות ירושלים, שיזכיר את שמם יותר טוב מבנים ומבנות (ע"ע ה' טוב מבנים ומבנות ).

• ולבני הנכר הנלוים אל ה' - "והביאותים אל הר קדשי, ושימחתים בבית תפילתי, עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים" ; אמנם לא תהיה להם נחלה בארץ ישראל, אבל יהיה להם חלק במקום הקדוש ביותר בארץ ישראל - בית המקדש; בית המקדש לא שייך לאף אחד משבטי ישראל אלא לה' בלבד, ולכן יש בו חלק ונחלה לכל אדם שנלוה אל ה'.