קטגוריה:ישעיהו נו ג
ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאַל־יֹאמַ֣ר בֶּן־הַנֵּכָ֗ר הַנִּלְוָ֤ה אֶל־יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַבְדֵּ֧ל יַבְדִּילַ֛נִי יְהֹוָ֖ה מֵעַ֣ל עַמּ֑וֹ וְאַל־יֹאמַר֙ הַסָּרִ֔יס הֵ֥ן אֲנִ֖י עֵ֥ץ יָבֵֽשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אַל־יֹאמַ֣ר בֶּן־הַ/נֵּכָ֗ר הַ/נִּלְוָ֤ה אֶל־יְהוָה֙ לֵ/אמֹ֔ר הַבְדֵּ֧ל יַבְדִּילַ֛/נִי יְהוָ֖ה מֵ/עַ֣ל עַמּ֑/וֹ וְ/אַל־יֹאמַר֙ הַ/סָּרִ֔יס הֵ֥ן אֲנִ֖י עֵ֥ץ יָבֵֽשׁ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הן אני עץ יבש" - כמו עץ יבש שאין מגדל פרי כן אני מבלי זרע ולא ישאר שמי לזכרון ועל מה איישר דרכי
"הבדל יבדילני" - אהיה נבדל מישראל בעת יקבלו הטובה ולא אקבל עמהם ואם כן למה אצדק
"הנלוה" - המתחבר עצמו אל ה' להאמין בו
מצודת ציון
"הנלוה" - ענין החברה והריעות כמו ונלוה הגר (לעיל יד)
"הבדל" - ענין הפרשה ופירוד
"הסריס" - כן יקרא מי שאינו מולידמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הנלוה". פעל עבר, וקמץ הה"א עד, והה"א במקום אשר, כמו ההולכים אתו:מה הקשר בין בן הנכר לבין הסריס
רוב נבואות הנחמה של ישעיהו פונות אל בני ישראל, אולם נבואה אחת לפחות פונה אל כל אדם באשר הוא (ישעיהו נו א-ב):
"כֹּה אָמַר ה': שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, כִּי-קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת!
אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה-זֹּאת, וּבֶן-אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ - שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע. {ס}
"
הנבואה פונה אל כל אנוש ואל כל בן אדם , בקריאה לשמור משפט , לעשות צדקה , לשמור שבת , ולא לעשות מעשים רעים .
הקטע הבא פונה לשתי קבוצות של בני אדם - בני הנכר הנלוים אל ה' ו הסריסים . שתי הנבואות משולבות זו בזו, כפי שמראים הצבעים:
- "וְאַל-יֹאמַר בֶּן-הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל-ה' לֵאמֹר 'הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ';"
- "וְאַל-יֹאמַר הַסָּרִיס 'הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ'."
- "כִּי-כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת-שַׁבְּתוֹתַי, וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם - טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת; שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת.
- "
- "וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל-ה' לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת-שֵׁם ה', לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים - כָּל-שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי - עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל-מִזְבְּחִי; כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים."
מה הקשר בין שתי הקבוצות הללו? מדוע שתי הנבואות, לבני הנכר ולסריסים, נכתבו יחד?
ניתן לענות לשאלה על-פי שני פסוקים ממגילת רות רות ד ה: " "ויאמר בעז: ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה - אשת המת קנית להקים שם המת על נחלתו" ... "וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו , ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו; עדים אתם היום" ".
דבריו של בועז משקפים את שני הדברים שהאדם צריך כדי לזכות בחיי נצח - ילדים ונחלה:
- כשאדם מת ללא ילדים, אשתו ואחיו (או קרוב-משפחה אחר, כמו אצל בועז) צריכים להינשא ולהוליד ילדים עבורו, כדי ששמו לא יימחה (ע' בפרשת מצוות הייבום - דברים כה);
- אבל בנוסף לילדים, האדם צריך גם נחלה שהילדים שלו יחיו עליה; הנחלה היא חלק מאישיותו של האדם, וכדי שתהיה לו המשכיות, הילדים שלו חייבים להמשיך להחזיק בנחלתו (זו הסיבה לדין בת יורשת נחלה, שהתחדש בזכות בנות צלפחד - במדבר כז).
בועז לקח את רות לאישה והוליד ממנה בן; הבן ישב על נחלתו של בעלה המת של רות; ובכך הם הצילו את שמו מכליון.
נחזור לדברי ישעיהו: לכל אחת מהקבוצות המתוארות בנבואת ישעיהו יש בעיה באחד משני התנאים לחיי נצח:
- בני הנכר הנלוים אל ה' עזבו את נחלתם בארץ מולדתם ובאו לארץ ישראל לעבוד את ה'; בארץ ישראל יש נחלה רק לשבטי ישראל ולא לבני נכר, ולכן בני הנכר צודקים כשהם אומרים " הבדל יבדילני ה' מעל עמו "; הם לא יוכלו להחזיק בנחלה בארץ ישראל ולהוריש אותה לבניהם;
-
- והסריסים - כפי ששמם מעיד - אינם יכולים להוליד ילדים ; גם הם צודקים כשהם אומרים " הן אני עץ יבש " - הם דומים לעץ יבש שאינו נותן פירות.
הנביא מבטיח לשניהם דרכים אחרות לזכות בחיי נצח:
- לסריסים - "ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם טוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן לו אשר לא ייכרת" ; אמנם לא יהיו להם ילדים, אבל יהיה להם זיכרון בבית המקדש ובחומות ירושלים, שיזכיר את שמם יותר טוב מבנים ומבנות (ע"ע ה' טוב מבנים ומבנות ).
-
- ולבני הנכר הנלוים אל ה' - "והביאותים אל הר קדשי, ושימחתים בבית תפילתי, עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי, כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים" ; אמנם לא תהיה להם נחלה בארץ ישראל, אבל יהיה להם חלק במקום הקדוש ביותר בארץ ישראל - בית המקדש; בית המקדש לא שייך לאף אחד משבטי ישראל אלא לה' בלבד, ולכן יש בו חלק ונחלה לכל אדם שנלוה אל ה'.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-25.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ישעיהו נו ג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.