מ"ג ישעיהו נו ב
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא
מקרא
כתיב: אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע
מנוקד: אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע.
עם טעמים: אַשְׁרֵ֤י אֱנוֹשׁ֙ יַעֲשֶׂה־זֹּ֔את וּבֶן־אָדָ֖ם יַחֲזִ֣יק בָּ֑הּ שֹׁמֵ֤ר שַׁבָּת֙ מֵֽחַלְּל֔וֹ וְשֹׁמֵ֥ר יָד֖וֹ מֵעֲשׂ֥וֹת כָּל־רָֽע׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"יעשה זאת" - שומר שבת וגו'
"יחזיק בה" - שנזהר בה כל ימיומלבי"ם (כל הפרק)
"אשרי", ר"ל הצדקה והישועה עומדים מוכנים לבא, רק הכל תלוי במעשה האדם והכנתו "כי אשרי אנוש יעשה זאת", שהוא במעשיו יגלה הצדקה ויביא הישועה, (וגם "בן אדם" שהוא עוד קטן מאנוש, הגם שלא יעשה זאת בהחלט רק עכ"פ יחזיק בה ויתמוך בה שלא תתמוטט) והוא ע"י "שישמור שבת מחללו" זה נגד צדקה שבין אדם למקום, "ושומר ידו מעשות כל רע" בין אדם לחבירו:
ביאור המילות
"אנוש, בן אדם". בארתי למעלה (נא יב) אנוש מורה אדם קטן. ובן אדם מציין עוד חסרונו מצד שהוא נולד מאדם, ובזה תבין מ"ש בפרושי: