תרגום יונתן (כל הפרק)

חכה - חרם - מכמורת

חבקוק א טו : "כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה, יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ, וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ; עַל כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל"

"- הצבא הבבלי כובש את כל המדינות: קודם את הגדולות - כמו לוייתן שמעלים מהמים בחכה; אחר-כך את הבינוניות - כמו דגים שגוררים מהמים בחרם (מלכודת); ובסוף את הקטנות - כמו דגיגים שאוספים מהמים במכמורת (רשת); והוא אינו מרגיש כל צער על כן - על המוות שהוא גורם לעמים אחרים, אלא הוא שמח ומלא גיל."

חכה - חרם - מכמורת

חכה היא חבל המחובר לקרס. היא משמשת לציד יצורי-מים גדולים כמו לויתן,  איוב מ כה : "תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה, וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ". הקרס נתפס ב חֵךְ של הלויתן - מכאן המילה חכה (ע"פ ספר המילים של שבי"ל ) . בעזרת החבל מושכים ומעלים את הלויתן מהמים.

חרם הוא מלכודת, כמו ב קהלת ז כו : "אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ" ( פירוט ). דייגים פורשים חרמים רבים על-פני המים כדי ללכוד את הדגים הבינוניים, ואז גוררים את החרמים אל החוף, יחזקאל כו ה : "מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם", יחזקאל כו יד : "וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה", יחזקאל מז י : "וְהָיָה יעמדו[עָמְדוּ] עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד עֵין עֶגְלַיִם, מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ; לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם, כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד".

• יגורהו - מלשון גרירה (דעת מקרא) או מלשון אגירה ( רש"י , מצודות ) .

מכמורת היא רשת צפופה, שפורשים על-פני המים כדי ללכוד בבת-אחת כמות גדולה של דגיגים, ישעיהו יט ח : "וְאָנוּ הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה, וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ", תהלים קמא י : "יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד, אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר", ואולי גם ישעיהו נא כ : "בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת כְּתוֹא מִכְמָר, הַמְלֵאִים חֲמַת ה' גַּעֲרַת אֱלֹהָיִךְ".

הפסוק מתאר את אסטרטגיית הכיבוש של הבבלים: "ומצייר, שתחילה כבש מדינות מיוחדות אחת אחת ובכח גדול כמעלה בחכה, ואחר-כך יגורהו בחרמו - אגר את המדינות הקטנות מהם המפוזרות בקל יותר כאוסף ע"י החרם, ואחר-כך ויאספהו במכמרתו - אסף כל העמים בשבי כאוסף כל דגי הים הקטנים ע"י המכמורת; על כן ישמח ויגיל על רוב הצלחתו:" ( מלבי"ם ) .

בבלים לעומת אשורים

הכיבוש הבבלי נמשל לאיסוף דגים; הכיבוש האשורי - שני דורות מוקדם יותר - נמשל לאיסוף ביצי ציפורים, ישעיהו י יד : "וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים, וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת כָּל הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי; וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף".

על כן ישמח ויגיל

אם היה אפשר לחשוב, שהכובש הבבלי פועל מתוך חוש-צדק כלשהו, כמו ב חבקוק א יב : "ה' לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ, וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ" ( פירוט ), הנה ההוכחה שזה לא נכון. שופט צדק, גם כשהוא צריך להעניש, עושה זאת בחרדה רבה - שמא טעה ופגע בחף-מפשע. הבבלי אינו חרד ואינו מצטער - להיפך, הוא ישמח ויגיל על כל "דג" חדש שהוא מצליח ללכוד. הוא פועל להנאתו בלבד, לשמח את עצמו, ולא כדי להביא צדק כלשהו לעולם: "אין זה מדרכם של שופטים לשמוח לאידם של הנדונים" (דעת מקרא) .

לעיון נוסף

ראו עוד: מבנה הפרק כולו - תוכחת חבקוק ותשובת ה' .