ביאור:חבקוק א יד




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:חבקוק א יד.


עד מתי נהיה כמו דגים?עריכה

חבקוק א יד : "וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם, כְּרֶמֶשׂ לֹא מֹשֵׁל בּוֹ"

"- כאשר אתה ה' אינך מתערב, ואינך עוצר את הבבלים הכובשים מדינה אחר מדינה, אתה בעצם עושה את כל מין האדם כמו דגים בים, וכמו רמשים ביבשה, שאין להם מושל: אין חוק ואין משפט, החזק בולע את החלש!".

דקויותעריכה

כמו בפסוק הקודם , גם כאן הטענה של חבקוק רומזת לבריאת העולם. כשה' ברא את האדם, הוא בירך אותם ואמר להם, בראשית א כח : "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ" ( פירוט ). ה' רצה שבני-האדם, כולם יחד, ימשלו בבעלי-החיים - בדגים בעופות וברמשים. אבל כאשר הם נלחמים זה בזה, קורה ההיפך: בני-האדם עצמם הופכים להיות כמו דגים ורמשים. אין מושל השומר על החוק, שופט בסכסוכים ומגן על החלשים. כל אחד חושב רק על עצמו, החזק טורף את החלש. מלחמה ללא מגבלות משחיתה את האנושיות ומחזירה את העולם לתוהו ובוהו שלפני הבריאה.

מדוע נמשלו בני-האדם לדגים?עריכה

רב יהודה (בשם שמואל, בבלי עבודה זרה ג:-ד. ) מסביר את המשל בפסוקנו בכמה דרכים:

  1. "מה דגים שבים - כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם - כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד מתים". מים הם משל לתורה. כמו שהדגים יכולים לחיות רק בתוך מים, כך בני-אדם יכולים לחיות רק בסביבה שיש בה תורה, הקובעת עקרונות חוקיים ומוסריים. כשהם יוצאים מהסביבה הזאת, ומנסים להיות "חופשיים" כביכול, ללא חוקים ומצוות, החברה מתמוטטת וכולם מתים.
  2. "דבר אחר: מה דגים שבים - כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם - כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים. איבעית אימא בעולם הזה, ואיבעית אימא לעולם הבא..."
  3. "דבר אחר: מה דגים שבים - כל הגדול מחבירו בולע את חבירו, אף בני אדם - אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחבירו בולע את חבירו. והיינו דתנן: רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה של מלכות - איש את רעהו חיים בלעו". בלב האדם יש יצר של דג - יצר המניע אותו לטרוף ולבלוע את החלש ממנו. כדי שלא נגיע למצב זה, צריך שיהיה מושל. לכן יש להתפלל לשלומה של המלכות - גם אם זו מלכות רשעה כמו מלכות רומי, או מלכות צאצאי הורדוס לפני חורבן הבית.
  4. אמנם, לפי פרשני הפשט, כוונת המשל היא שבני-האדם נעשו "לפני נבוכדנצר הפקר כדגי הים, שכל הרוצה לצוד צודה מהם" ( רש"י , וכן מצודות ) . לפי זה, נבוכדנאצר עצמו אינו דג - אלא הצייד המשליך חכה ורשת אל הים כדי לצוד את הדגים. וכן נראה מהפסוק הבא, חבקוק א טו : "כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה, יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ; עַל כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל".

דגים ורמשיםעריכה

כמו ב בראשית א כח : "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם... וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ", גם כאן דגים הם בים ורמשים הם ביבשה. והפסוק מסודר בהדרגה:

  • קודם ותעשה אדם כדגי הים - שהם אמנם הפקר, וכל אחד יכול לצוד אותם ( רש"ימצודות ) , אבל כדי לצוד אותם עדיין צריך להתאמץ, צריך חכה או רשת וכד';
  • ואז כרמש לא מושל בו - כמו נמלים, שנאמר עליהן ב משלי ו ז : "אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל" ( פירוט ), וכל אחד רומס אותן בלי להתאמץ כלל (ע"פ מלבי"ם ) .

לא מושל בועריכה

מושל הוא שליט, אבל הוא גם חכם הנואם וכותב משלים , כמו ב במדבר כא כז : "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים: בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן" ( פירוט ). לפי זה , כרמש לא מושל בו = כרמשים שאין ביניהם חכמים ומושלי-משלים, ולכן אין מתייחסים אליהם בכבוד אלא רומסים אותם בבזיון.

לעיון נוסףעריכה

ראו עוד: מבנה הפרק כולו - תוכחת חבקוק ותשובת ה' .


תגובותעריכה

קהלת ט יב: "כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ.......

כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם"

לכן על האדם להפקיד את עתו ביד אלהים לבטוח בו לסמוך עליו

כאשר אמר דוד המלך

תהלים לא טז: "בְּיָדְךָ עִתֹּתָי....... הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי"

תמיד הפקד נפשך ביד אלהים ותנצל כי יצילך מכל צרה

גם כאשר צר לך מאד

דברי הימים א כא יג: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד אֶפְּלָה נָּא בְיַד יהוה כִּי רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּל"

תמיד בכל עת בחר לך ליפול ביד יהוה --- כי.......

תהלים קמה יד: "סוֹמֵךְ יהוה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים"

תהלים מ ה: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יהוה מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב"

תהלים מ ה: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יהוה מִבְטַחוֹ

וְלֹא כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם""

סוף דבר

בטח ביהוה לבדו אם אינך רוצה להיות כדגים השמים מבטחם במצודה רעה

-- DAIAN SHEM, 2022-03-17 04:56:38


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עד מתי נהיה כמו דגים?


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-03-17.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/xv-01-14