קטגוריה:זכריה י יא

◥

►

◄

ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

וְעָבַ֨ר בַּיָּ֜ם צָרָ֗ה וְהִכָּ֤ה בַיָּם֙ גַּלִּ֔ים וְהֹבִ֕ישׁוּ כֹּ֖ל מְצוּל֣וֹת יְאֹ֑ר וְהוּרַד֙ גְּא֣וֹן אַשּׁ֔וּר וְשֵׁ֥בֶט מִצְרַ֖יִם יָסֽוּר׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

וְ/עָבַ֨ר בַּ/יָּ֜ם צָרָ֗ה וְ/הִכָּ֤ה בַ/יָּם֙ גַּלִּ֔ים וְ/הֹבִ֕ישׁוּ כֹּ֖ל מְצוּל֣וֹת יְאֹ֑ר וְ/הוּרַד֙ גְּא֣וֹן אַשּׁ֔וּר וְ/שֵׁ֥בֶט מִצְרַ֖יִם יָסֽוּר׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְיִתְעַבְּדוּן לְהוֹן נִסִין וּגְבוּרָן כְּמָא דְאִתְעֲבִידוּ לַאֲבָהָתְכוֹן בְּיַמָא וְיֶחֱזוּן בְּפוּרְעֲנוּת סָנְאֵיהוֹן כְּמָא דְאִיטְרָפוּ גִבָּרַיָא כְּגַלֵי יַמָא וְיִבְהֲתוּן כָּל מַלְכֵי עַמְמַיָא וְיִבַּטֵיל תּוּקְפָא מֵאַתּוּרָאָה וְשִׁלְטָן מִצְרַיִם יֶעְדֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ועבר בים צרה" - ותעבור צרה בצור היושבת בתוך הים והוא ראש למלכות צור

"והכה" - הקב"ה אשר הוא המכה יכה בים גלים להשקיע את צור

"כל מצולות יאור" - היא מצרים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ועבר בים צרה", מצייר הצרה כים זועף, שהגם שיהיה בים הצרה שיתגברו הצרות אז וחבלי משיח יעבור את הים הזה בשלום, "והכה בים של הגלים", הוא הים ממש שיש לו גלים ר"ל שיחריב את הים לעבור בו מן הגלות, כמ"ש והחריב ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר, וז"ש "והובישו כל מצולות יאור", הוא יאור מצרים, ואז "יורד גאון אשור ויסור שבט מצרים", שהם משלו מקדם בישראל והם יפלו בין העמים שיתקבצו למלחמת גוג ומגוג (כמו שהתבאר ביחזקאל סי' ל"ב וסי' ל"ח):

ביאור המילות

"בים צרה, בים גלים". בדרך המליצה יצייר הצרה כים זועף, כמו בים דאגה (ירמיה מ"ט כ"ג), ולנגד זה קורא הים בשם ים גלים, שיעבור ים ההגיוני ים של הצרה, ויכה ים החושיי הנמצא בפועל שיש לו גלים:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

"והורד" - יושפל רוממות אשור ויסיר ממשלת מצרים

"והובישו וגו'" - כל המקומות העמוקות שביאור יתייבשו ר"ל כל המון מצרים יאבדו ולפי שכל שבח מצרים הוא בהיאור שעולה ומשקה השדות לכן מדמה אבדן אנשיה ליבשות מי היאור

"ועבר בים צרה" - אז תעבור צרה על האומות הרבים כמי הים והצרה ההיא תכה את הגלים אשר בים ר"ל השרים הרמים והנשאים