מ"ג זכריה י יא


<< · מ"ג זכריה · י · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָבַ֨ר בַּיָּ֜ם צָרָ֗ה וְהִכָּ֤ה בַיָּם֙ גַּלִּ֔ים וְהֹבִ֕ישׁוּ כֹּ֖ל מְצוּל֣וֹת יְאֹ֑ר וְהוּרַד֙ גְּא֣וֹן אַשּׁ֔וּר וְשֵׁ֥בֶט מִצְרַ֖יִם יָסֽוּר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְיִתְעַבְּדוּן לְהוֹן נִסִין וּגְבוּרָן כְּמָא דְאִתְעֲבִידוּ לַאֲבָהָתְכוֹן בְּיַמָא וְיֶחֱזוּן בְּפוּרְעֲנוּת סָנְאֵיהוֹן כְּמָא דְאִיטְרָפוּ גִבָּרַיָא כְּגַלֵי יַמָא וְיִבְהֲתוּן כָּל מַלְכֵי עַמְמַיָא וְיִבַּטֵיל תּוּקְפָא מֵאַתּוּרָאָה וְשִׁלְטָן מִצְרַיִם יֶעְדֵי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועבר בים צרה" - ותעבור צרה בצור היושבת בתוך הים והוא ראש למלכות צור

"והכה" - הקב"ה אשר הוא המכה יכה בים גלים להשקיע את צור

"כל מצולות יאור" - היא מצרים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והורד" - יושפל רוממות אשור ויסיר ממשלת מצרים

"והובישו וגו'" - כל המקומות העמוקות שביאור יתייבשו ר"ל כל המון מצרים יאבדו ולפי שכל שבח מצרים הוא בהיאור שעולה ומשקה השדות לכן מדמה אבדן אנשיה ליבשות מי היאור

"ועבר בים צרה" - אז תעבור צרה על האומות הרבים כמי הים והצרה ההיא תכה את הגלים אשר בים ר"ל השרים הרמים והנשאים 

מצודת ציון

"והובישו" - מלשון יובש

"מצולות" - עומק המים כמו ירדו במצולות (שמות טו)

"יאור" - כן נקרא נחל מצרים

"והורד" - מלשון ירידה והשפלה

"גאון" - ענין רוממות והתנשאות

"ושבט" - ענין ממשלה כמו לא יסור שבט מיהודה (בראשית מט)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועבר בים צרה", מצייר הצרה כים זועף, שהגם שיהיה בים הצרה שיתגברו הצרות אז וחבלי משיח יעבור את הים הזה בשלום, "והכה בים של הגלים", הוא הים ממש שיש לו גלים ר"ל שיחריב את הים לעבור בו מן הגלות, כמ"ש והחריב ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר, וז"ש "והובישו כל מצולות יאור", הוא יאור מצרים, ואז "יורד גאון אשור ויסור שבט מצרים", שהם משלו מקדם בישראל והם יפלו בין העמים שיתקבצו למלחמת גוג ומגוג (כמו שהתבאר ביחזקאל סי' ל"ב וסי' ל"ח):

ביאור המילות

"בים צרה, בים גלים". בדרך המליצה יצייר הצרה כים זועף, כמו בים דאגה (ירמיה מ"ט כ"ג), ולנגד זה קורא הים בשם ים גלים, שיעבור ים ההגיוני ים של הצרה, ויכה ים החושיי הנמצא בפועל שיש לו גלים:
 

<< · מ"ג זכריה · י · יא · >>