מ"ג זכריה י י


<< · מ"ג זכריה · י · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והשיבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַהֲשִׁיבוֹתִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם וְאֶל אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנוֹן אֲבִיאֵם וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַהֲשִֽׁבוֹתִים֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמֵאַשּׁ֖וּר אֲקַבְּצֵ֑ם וְאֶל־אֶ֨רֶץ גִּלְעָ֤ד וּלְבָנוֹן֙ אֲבִיאֵ֔ם וְלֹ֥א יִמָּצֵ֖א לָהֶֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּכְמָא דְאַפַקְתִּינוּן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם כֵּן מֵאַתּוּר אֲקָרֵב גָלוּתְהוֹן וּלְאַרְעָא גִלְעָד וּמַקְדְשָׁא אָעֵילִינוּן וְלָא יַסְפֵּיק לְהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולבנון" - זה ב"ה "ולא ימצא להם" - ולא יסופק להון

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ולבנון" - שם יער בא"י לבנון וע"ש זה נקרא כל א"י בשם לבנון כמ"ש ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ב')

"ימצא" - ענין די הספוק כמו לא ימצא לנו ההר (יהושע יז

מצודת דוד

"ולא ימצא" - לא יספיק להם להחזיק את כולם

"ולבנון" - זה א"י בעבר הירדן המערבי

"ארץ גלעד" - הוא עבר הירדן

"והשבותים" - אשיבם לארצם מארץ מצרים ואקבצם מאשור מקום שגלו שם עשרת השבטים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והשבותים", ואז אשיב הנדחים "בארץ מצרים", וגם האובדים "בארץ אשור" שרחוק יותר, וגם הנפזרים שם בפיזור "אקבצם, ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם", שיחזרו לנחלת אבותם שהיה להם בעבר הירדן המזרחי בגלעד ובמערב בלבנון, "ולא ימצא להם" כי אז יתוספו גבולי הארץ מכל צד (כמו שהתבאר ביחזקאל סי' מ"ז):

 

<< · מ"ג זכריה · י · י · >>