", וירמוז שקודם בוא המשיח יעמדו תרפים וקוסמים וחולמי חלומות שיתעו את העם בהבליהם ואז ידעו כי אין בם ממש, "
", כי לא היה להם רועים משכילים מנהיגים אותם עפ"י התורה והשכל רק מהבילים אותם בחלומות והבלים ודברים הרבה והיו כצאן אשר אין להם רועה נאמן:
פסוק ג
• לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
על", על כן "
חרה אפי על הרעים" שהם המנהיגים שלהם שהתעו את הצאן, "
ועל העתודים" שהם השרים והעשירים והחזקים "
אפקוד", כמ"ש
(יחזקאל ל"ד) הנני על הרועים וכו' הנני שופט בין שה לשה לאילים ולעתודים, "
כי פקד ה' את עדרו", כמש"ש ודרשתי את צאני ובקרתים, "
ושם אותם כסוס" תחת שהיו כצאן נכנעים, יתדמו כסוס "
שהודו" מתראה "
במלחמה", ששם יראה גבורותיו וכחו, כן יתראה כחם במלחמת גוג ומגוג:
ביאור המילות
"
הודו במלחמה". מבואר אצלי כי הדר הוא החיצוני וזה יתראה בהסוס תמיד, (אבל ההוד שהוא הכח הפנימי של הסוס לא יתראה רק בעת מלחמה. כמ"ש
(איוב ל"ט) הוד נחרו אימה וכו' ישיש לקראת נשק:
פסוק ד
• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ממנו פנה", הפנה הוא האבן שהוא היסוד והראש בבנין הבית, והוא משל אל המלך, "
והיתד" הוא המחזיק את כל האהל, שהאהל הוא משל מושב הרועה שהוא הכהן או ראש הסנהדרין הרועה אותם בעניני הדת, וכמ"ש ותקעתיו יתד במקום נאמן, שלעומת זה יצוייר המלכות בציור הבית, כמ"ש כי בית יעשה לך ה'
(ש"ב ז'), ור"ל המלך ומורה הדת יצאו ממנו לא כמו בבית שני שנתמנו עפ"י מלכי פרס יון ורומי שהיו כבושים תחתיהם, וגם "
ממנו קשת מלחמה", לא יצטרכו לעזר עמים אחרים במלחמתם כי הגבורים שלהם יהיו מתוך העם, ועי"ז "
ממנו יצא כל נוגש יחדו" שלא ימשלו עוד זרים עליהם:
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והיו", הגם שלא יהיה להם רכב וסוס רק "
יהיו במלחמה כגבורים" ההולכים רגלי "
ובוסים בטיט חוצות" ברגליהם, בכ"ז "
ילחמו ע"י שה' עמם והובישו רוכבי סוסים", כי יתגברו עליהם:
פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וגברתי את בית יהודה" שהם חלשים ונדכאים אגבר אותם, "
ואת בית יוסף" שהם גבורים רק הם נדחים ואובדים "
אושיע והושבותים" אל מקומם לא"י, והגם שהשלכתים מעל אדמתם באף ובחמה וזנחתי אותם, עתה "
רחמתים והיו כאשר לא זנחתים", כי הגם שעד עתה לא הייתי אלהיהם ולא פניתי אל תפלתם, עתה "
אני ה' אלהיהם" משגיח עליהם "
ואענם":
ביאור המילות
"
והושבותים". מורכב מן והושבתים מן ישב, ומן והשיבותים מן שוב, ר"ל שישיבם לארצם ויושיבם שם בשלום ושלוה
(רד"ק):
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והיו כגבור אפרים", עשרת השבטים נכללו בשם אפרים הם יתעוררו אז בגבורה ללחום מלחמת ה', "
ושמח לבם כמו יין" יתעורר שמחה בלבם כשמחה המתעוררת ע"י שתיית היין, "
ובניהם" הדור שאחר הדור ההוא לא יצטרכו עוד למלחמה רק יראו התשועה שהושעתי לאבותם ושמחו בשמחה תמידית על התשועה העברה, וגם "
יגל לבם" גילה חדשה בכל עת "
בה'", ע"י הניסים שיחדש ה' להם וע"י ההופעה האלהית שיתוסף תמיד, שזה גדר הגיל שבא על דבר מתחדש:
ביאור המילות
"כמו [שמחת] יין":
ושמחו יגל לבם. ההבדל בין שמחה וגיל ששמחה בא על דבר תמידי וגיל בא על דבר מתחדש, כמ"ש בכ"מ:
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אשרקה", ונגד יהודה שהם מפוזרים בין העמים והם משועבדים בגולה "
אשרק להם" לסימן שיחזרו לא"י, ובזה "
אקבצם כי פדיתים" מן הגלות, ותחת שבגלות היו מתמעטים תמיד ע"י עלילות והריגות, עתה "
ירבו כמו שרבו" בזמן הקודם:
ביאור המילות
"אשרקה". כמו ושרק לו מקצה הארץ, ע"י שריקת השפתים לבד יהיה די לקבץ אותם:
"
כמו רבו". כמו שרבו:
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואזרעם בעמים", גם אלה מבני יהודה שע"י השמדות נסוגו מה' והתערבו בעמים, ידמו כמו זריעה, שע"י שתרקב הזרע בארץ תצמח בריבוי כפלים, כן על ידם יתוספו גוים רבים לע"ל שיכירו דת האמת, עד שיהיו כזריעה, כי גם "
במרחקים יזכרוני", שהגם שבגופם יהיו רחוקים ממני, בלבם יזכרו אמונה האחדות ולא ימותו מיתת הנפש לא הם ולא בניהם אשר יולידו, כי "
יחיו עם בניהם ושבו" אל ה' אלהי אבותם:
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והשבותים", ואז אשיב הנדחים "
בארץ מצרים", וגם האובדים "
בארץ אשור" שרחוק יותר, וגם הנפזרים שם בפיזור "
אקבצם, ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם", שיחזרו לנחלת אבותם שהיה להם בעבר הירדן המזרחי בגלעד ובמערב בלבנון, "
ולא ימצא להם" כי אז יתוספו גבולי הארץ מכל צד (כמו שהתבאר ביחזקאל סי' מ"ז):
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ועבר בים צרה", מצייר הצרה כים זועף, שהגם שיהיה בים הצרה שיתגברו הצרות אז וחבלי משיח יעבור את הים הזה בשלום, "
והכה בים של הגלים", הוא הים ממש שיש לו גלים ר"ל שיחריב את הים לעבור בו מן הגלות, כמ"ש והחריב ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר, וז"ש "
והובישו כל מצולות יאור", הוא יאור מצרים, ואז "
יורד גאון אשור ויסור שבט מצרים", שהם משלו מקדם בישראל והם יפלו בין העמים שיתקבצו למלחמת גוג ומגוג (כמו שהתבאר ביחזקאל סי' ל"ב וסי' ל"ח):
ביאור המילות
"
בים צרה, בים גלים". בדרך המליצה יצייר הצרה כים זועף, כמו בים דאגה
(ירמיה מ"ט כ"ג), ולנגד זה קורא הים בשם ים גלים, שיעבור ים ההגיוני ים של הצרה, ויכה ים החושיי הנמצא בפועל שיש לו גלים:
