קטגוריה:ויקרא כה יז
נוסח המקרא
ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם.
וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְ/לֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔/וֹ וְ/יָרֵ֖אתָ מֵֽ/אֱלֹהֶ֑י/ךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵי/כֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְלָא תּוֹנוֹן גְּבַר יָת חַבְרֵיהּ וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְלָא תוֹנוּן גְבַר יַת חַבְרֵיהּ בְּמִילִין קָשִׁין וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ד (עריכה)
[א] "ולא תונו איש את עמיתו"-- זו אונאת דברים. יכול זה אונאת ממון? כשהוא אומר "אל תונו איש את עמיתו" הרי אונאת ממון אמורה. הא מה אני מקיים "ולא תונו איש את עמיתו"? הרי אונאת דברים.
[ב] כיצד?
- אם היה בעל תשובה לא יאמר לו "זכור מעשיך הראשונים מה היו". ואם היה בן גרים לא יאמר לו "זכור מה היו מעשה אבותיך".
- היו חליים באים עליו, יסורין באים עליו, היה קובר את בניו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב (איוב ד, ו) "הלא יראתך כסלתך, תקותך ותם דרכיך. זכר נא מי הוא נקי אבד, ואיפה ישרים נכחדו"
- ראה חמרים מבקשים תבואה, מבקשים יין, לא יאמר להם "לכו אצל פלוני" והוא לא מכר חיטה מימיו.
- ר' יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח ולא יאמר "בכמה חפץ זה?" והוא אינו רוצה ליקח.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
אני ה' אלהיכם. וסמיך ליה ועשיתם את חקותי יעשה המצות לשם פועלם:
- פרשנות מודרנית:
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
-- ויקרא כה, יז |
פסוק זה חוזר, לכאורה, על מה שנאמר בפסוק י"ד ("אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו"). לשם מה הכפילות? הרמב"ם (במשנה תורה, ספר קניין, הלכות מכירה, פרקים י"ב-י"ד) מסביר שהציווי הראשון עוסק בהונאת ממון (קרי: רמאות בענייני כספים, מה שאנחנו מכנים כיום הונאה, וראו רמב"ם הלכות מכירה יב א), בעוד שהציווי השני עוסק בהונאת דברים (היום היינו קוראים לזה העלבה, גרימת צער, וראו רמב"ם הלכות מכירה יד יב). אלה הם שני סוגים של הונאה, ולכן האזהרה מפניהם נאמרה בשני פסוקים שונים. לדעת הרמב"ם הונאת דברים חמורה מהונאת ממון. נוסף על כך, בהונאת ממון ניתן להפעיל אמצעי אכיפה שונים, בתי משפט והוצאה לפועל, אבל הונאת דברים איננה ניתנת לאכיפה והיא "דבר המסור ללב", ומשום כך נאמר בפסוק י"ז "ויראת מאלוקיך" - זהו דבר שבו אין פחד מדיני אדם, אבל אדם צריך לחשוש מדיני שמים (רמב"ם הלכות מכירה יד יח).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כה יז"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.