קטגוריה:ויקרא ו כג

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[א] "...חטאת" - אין לי אלא חטאת; מנין לרבות כל הקדשים?    תלמוד לומר "וכל חטאת", דברי ר' עקיבא.

אמר לו ר' יוסי הגלילי: עקיבא! אפילו אתה מרבה כל היום אין כאן אלא חטאת!   אם כן למה נאמר "וכל"?
   שיכול אין לי אלא חטאת יחיד; חטאת צבור מנין?    תלמוד לומר 'כל'.
   אין לי אלא חטאת זכר; חטאת נקבה מנין?^[1]    תלמוד לומר "וכל חטאת".

ר' אליעזר אומר אף האשם שנאמר "כחטאת כאשם" (ויקרא ז, ז).

[ב] "אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ"-- אפילו מקצת דמה.   מכאן אמרו: חטאת שקבל דמה בב' כוסות,
   • יצא אחד מהן לחוץ -- הפנימי כשר.
   • נכנס אחד מהן לפנים -- ר' יוסי הגלילי מכשיר בחיצון וחכמים פוסלים.

אמר ר' יוסי הגלילי, ומה אם במקום שהמחשבה פוסלת -- בחוץ -- לא פסל הדם שבחוץ את הדם שבפנים; מקום שאין מחשבה פוסלת -- בפנים -- אינו דין שלא יפסול הדם שבפנים את הדם שבחוץ?!    תלמוד לומר "מדמה"-- אפילו מקצת דמה.

[ג] אמר להם: קל וחומר ליוצא מעתה! ומה אם במקום שאין מחשבה פוסלת -- בפנים -- פסל הדם שבפנים את הדם שבחוץ; מקום שמחשבה פוסלת -- בחוץ -- אינו דין שיפסול הדם שבחוץ את הדם שבפנים?!    תלמוד לומר "אשר יובא"-- הנכנס פוסל ואין היוצא פוסל.

[ד] "אל אהל מועד..." . אין לי אלא אהל מועד; שילה ובית עולמים מנין?    תלמוד לומר "לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ".

הנכנס לכפר -- אף על פי שלא כפר -- פסול, דברי ר' אליעזר.  אמר ר' אליעזר נאמר כאן 'וכפר' ונאמר להלן (ויקרא טז, יז) 'וכפר'. מה 'וכפר' האמור להלן -- שלא כפר, אף 'וכפר' האמור כאן -- שלא כפר.

ר' שמעון אומר, נאמר כאן "לכפר בקדש" ונאמר להלן (ויקרא טז, כז) "לכפר בקדש". מה "לכפר בקדש" האמור להלן -- שכבר כפר, אף "לכפר בקדש" האמור כאן -- שכבר כפר;
ואם הכניס שוגג - כשר.

[ה] "בקדש...באש תשרף"-- מלמד ששריפתה בקדש.
אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים?    תלמוד לומר 'כל בקדש באש תשרף'.

[ו]

• מכאן אמרו: בשר קדשי קדשים שנטמא -- בין באב הטומאה, בין בולד הטומאה, בין בפנים, בין בחוץ -- בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ שנטמא בולד הטומאה בפנים, דברי ר' מאיר.

• ר' יהודה אומר: בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים חוץ שנטמא באב הטומאה בחוץ, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים.

• [ז] ר' אליעזר אומר:
  • את שנטמא באב הטומאה -- בין בפנים בין בחוץ -- ישרף בחוץ.
  • את שנטמא בולד הטומאה -- בין בחוץ בין בפנים -- ישרף בפנים.

• רבי עקיבא אומר:
  • נטמא בחוץ -- בין באב הטומאה בין בולד הטומאה -- ישרף בחוץ.
  • נטמא בפנים -- בין באב הטומאה בין בולד הטומאה -- ישרף בפנים.

ר' אליעזר אומר "לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא" (שמות כט, לד)--^[2] כל שטעון שריפה בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו.

[ח] ר' יוסי הגלילי אומר כל הענין הזה אינו מדבר אלא בפרים הנשרפין ושעירים הנשרפין ליתן לא תעשה על אכילתן; ללמד שהפסולים נשרפין לפני הבירה.

אמרו לו: מנין לחטאת שנכנס דמה לפנים שהיא פסולה?   אמר להם: "הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה" (ויקרא י, יח).

1. ^ על פי (זבחים פב, א) צריך לומר אין לי אלא חטאת נקבה, חטאת זכר מנין?. עיין במלבי"ם
2. ^ הגהנו עפ"פ המלבי"ם. ובדפוס מובא פסוק "לא תאכל באש ישרף" (ויקרא ו, כג) - ויקיעורך