פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־חַטָּ֡את אֲשֶׁר֩ יוּבָ֨א מִדָּמָ֜הּ אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ לֹ֣א תֵאָכֵ֑ל בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְכָל חַטָּתָא דְּיִתָּעַל מִדְּמַהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא לְכַפָּרָא בְּקוּדְשָׁא לָא תִתְאֲכִיל בְּנוּרָא תִּתּוֹקַד׃
ירושלמי (יונתן):
וְכָל חַטָאתָא דְאִיתְעַל מִן אַדְמָהּ לְמַשְׁכַּן זִימְנָא מְטוֹל לְכַפָּרָא בְּקוּדְשָׁא לָא תִיתְאַכֵיל בְּנוּרָא תִּיתּוֹקָד:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל חטאת וגו'" - (זבחים פב) שאם הכניס מדם חטאת החיצונה לפנים פסולה

"וכל" - לרבות שאר קדשים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל חטאת אשר יובא מדמה" - שאם הכניס מדם חטאת החיצונה לפנים פסולה לשון רש"י וכפי הדעת הזו מה שאמר "לכפר בקדש" אינו כמשמעו שזו אינה מכפרת שהרי נפסלה בהבאה זו ומפני זה הפסול שלה היא נשרפת אבל אמר "לכפר" שאם הכניסה לפנים על דעת לכפר שיזה ממנה שם כמעשה חטאת פנימית אע"פ שלא כפר בה כלומר שלא הזה מדמה כלום נפסלה משעת כניסה ותשרף ואפשר שאם הכניסה על דעת שלא להזות ממנה כלל שתהא כשרה וכדברי ר' שמעון (זבחים פב) אינה פסולה אלא אם כן כפר בדמה שעשה בה הזאות כמעשה חטאת פנימית ולכך אמר הכתוב "לכפר" לא שכפרה אלא שהוא הביא מדמה לכפר בה וכפר כפי מחשבתו ופירוש "לפנים" שהכניס הדם להיכל וכן אם הכניס מדם פר כהן משיח והעלם דבר ושעירי ע"ז לפני ולפנים שכולן לפנים ממקומן הכניסן ופסולין ואמר "מדמה" שאפילו מקצת דמה פוסל שאם קבל דמה בשני כוסות והכניס אחד מהן לפנים פסולה (שם) ועל דרך הפשט אין הכתוב מדבר אלא בחטאות הפנימיות שצוה כבר בשריפתן ובא כאן ליתן לא תעשה על אכילתן כי הפרשה להשלים דיני החטאות וזהו מדרשו של ר' יוסי הגלילי בתורת כהנים (פרק ח ח) ובזבחים (שם)

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[א] "...חטאת" - אין לי אלא חטאת; מנין לרבות כל הקדשים?    תלמוד לומר "וכל חטאת", דברי ר' עקיבא.

אמר לו ר' יוסי הגלילי: עקיבא! אפילו אתה מרבה כל היום אין כאן אלא חטאת!   אם כן למה נאמר "וכל"?
   שיכול אין לי אלא חטאת יחיד; חטאת צבור מנין?    תלמוד לומר 'כל'.
   אין לי אלא חטאת זכר; חטאת נקבה מנין?‏[1]    תלמוד לומר "וכל חטאת".

ר' אליעזר אומר אף האשם שנאמר "כחטאת כאשם" (ויקרא ז, ז).


[ב] "אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ"-- אפילו מקצת דמה.   מכאן אמרו: חטאת שקבל דמה בב' כוסות,
    יצא אחד מהן לחוץ -- הפנימי כשר.
    נכנס אחד מהן לפנים -- ר' יוסי הגלילי מכשיר בחיצון וחכמים פוסלים.

אמר ר' יוסי הגלילי, ומה אם במקום שהמחשבה פוסלת -- בחוץ -- לא פסל הדם שבחוץ את הדם שבפנים; מקום שאין מחשבה פוסלת -- בפנים -- אינו דין שלא יפסול הדם שבפנים את הדם שבחוץ?!    תלמוד לומר "מדמה"-- אפילו מקצת דמה.


[ג] אמר להם: קל וחומר ליוצא מעתה! ומה אם במקום שאין מחשבה פוסלת -- בפנים -- פסל הדם שבפנים את הדם שבחוץ; מקום שמחשבה פוסלת -- בחוץ -- אינו דין שיפסול הדם שבחוץ את הדם שבפנים?!    תלמוד לומר "אשר יובא"-- הנכנס פוסל ואין היוצא פוסל.


[ד] "אל אהל מועד..." . אין לי אלא אהל מועד; שילה ובית עולמים מנין?    תלמוד לומר "לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ".


הנכנס לכפר -- אף על פי שלא כפר -- פסול, דברי ר' אליעזר.  אמר ר' אליעזר נאמר כאן 'וכפר' ונאמר להלן (ויקרא טז, יז) 'וכפר'. מה 'וכפר' האמור להלן -- שלא כפר, אף 'וכפר' האמור כאן -- שלא כפר.

ר' שמעון אומר, נאמר כאן "לכפר בקדש" ונאמר להלן (ויקרא טז, כז) "לכפר בקדש". מה "לכפר בקדש" האמור להלן -- שכבר כפר, אף "לכפר בקדש" האמור כאן -- שכבר כפר;
ואם הכניס שוגג - כשר.


[ה] "בקדש...באש תשרף"-- מלמד ששריפתה בקדש.
אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים?    תלמוד לומר 'כל בקדש באש תשרף'.


[ו]

  • מכאן אמרו: בשר קדשי קדשים שנטמא -- בין באב הטומאה, בין בולד הטומאה, בין בפנים, בין בחוץ -- בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ שנטמא בולד הטומאה בפנים, דברי ר' מאיר.
  • ר' יהודה אומר: בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים חוץ שנטמא באב הטומאה בחוץ, ובית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים.
  • [ז] ר' אליעזר אומר:
    • את שנטמא באב הטומאה -- בין בפנים בין בחוץ -- ישרף בחוץ.
    • את שנטמא בולד הטומאה -- בין בחוץ בין בפנים -- ישרף בפנים.
  • רבי עקיבא אומר:
    • נטמא בחוץ -- בין באב הטומאה בין בולד הטומאה -- ישרף בחוץ.
    • נטמא בפנים -- בין באב הטומאה בין בולד הטומאה -- ישרף בפנים.


ר' אליעזר אומר "לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא" (שמות כט, לד)--‏[2] כל שטעון שריפה בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו.


[ח] ר' יוסי הגלילי אומר כל הענין הזה אינו מדבר אלא בפרים הנשרפין ושעירים הנשרפין ליתן לא תעשה על אכילתן; ללמד שהפסולים נשרפין לפני הבירה.

אמרו לו: מנין לחטאת שנכנס דמה לפנים שהיא פסולה?   אמר להם: "הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה" (ויקרא י, יח).


  1. ^ על פי (זבחים פב, א) צריך לומר אין לי אלא חטאת נקבה, חטאת זכר מנין?. עיין במלבי"ם
  2. ^ הגהנו עפ"פ המלבי"ם. ובדפוס מובא פסוק "לא תאכל באש ישרף" (ויקרא ו, כג) - ויקיעורך