דברים רבה יא ה
ה. [ עריכה ]
מהו "לִפְנֵי מוֹתוֹ"? רבנן אמרי: מה עשה משה? נטל את מלאך המות והשליכו לפניו, והיה מברך השבטים, כל אחד ואחד לפי ברכתו.
א"ר מאיר: הלך מלאך המות אצל משה וא"ל: הקב"ה שלחני אצלך, שאתה מסתלק ביום הזה. א"ל משה: לך מכאן! שאני מבקש לקלס להקב"ה, מנין? שכתוב (תהלים קיח, יז): "לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה". א"ל: משה! מה אתה מתגאה? יש לו מי שיקלסוהו! השמים והארץ מקלסין אותו בכל שעה, שנאמר: (שם יט, ב) "השמים מספרים כבוד אל". אמר ליה משה: ואני משתק אותן ומקלס אותו, שנאמר: (דברים לב, א): "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְגוֹ'". בא אצלו פעם שניה. מה עשה משה? הזכיר עליו שם המפורש, וברח. מנין? שנאמר: (שם, ג) "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא". כיון שבא אצלו פעם ג' אמר: הואיל ומן השם הוא, צריך אני לצדק עלי את הדין. מנין? שנאמר (שם, ד) "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ".
א"ר יצחק: היתה נפשו של משה מתקשה לצאת, והיה משה מסיח עם נפשו ואמר: נפשי! תאמר שביקש מלאך המות לשלוט עליך? אמרה לו: לא יעשה הקב"ה כן (תהלים קטז, ח): "כי חלצת נפשי ממות". ותאמר שראית אותן בוכין ובכית עמהן? אמרה לו: "את עיני מן דמעה". אמר לה: ותאמר שבקשו לדחות אותך לגיהנם? א"ל: "את רגלי מדחי". א"ל: ולהיכן את עתידה להלך? א"ל: (ט): "אתהלך לפני ה' בארצות החיים". כיון ששמע משה כך נתן לה רשות. אמר לה: (ז): "שובי נפשי למנוחיכי וגו'".
א"ר אבין: כיון שנסתלק, התחתונים היו מקלסין אותו ואומרים: "תורה צוה לנו משה". והעליונים מקלסין אותו ואומרים: "צדקת ה' עשה וגו'". והקדוש ברוך הוא מקלס אותו: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה".