פתיחת התפריט הראשי

ביאור:דברים לג ב




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים לג ב.


לפני ברכת משה - הקדמה או הסכמה?עריכה

סופרים נוהגים להקדים ליצירתם "הקדמה", שבה הם מסבירים על היצירה, מדוע החליטו לכתוב אותה וכו'.

לפעמים נמצאת לפני היצירה גם "הסכמה", שנכתבה על-ידי מישהו שמכיר את הסופר, משבח אותו על כתיבת הספר, ומסביר מדוע ראוי שסופר זה יכתוב ספר זה.

לפני ברכתו של משה לשבטי ישראל (דברים לג), יש כמה פסוקים שבהם אין ברכה ישירה לאף אחד מהשבטים (לג1-5): "וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ. וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ. אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ. תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". רק בפסוק הבא מתחילה הברכה עצמה (לג6): "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל-יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר". האם חמישה פסוקים אלה הם הקדמה או הסכמה?

  • על-פי פיסוק הטעמים, זו הקדמה , שנאמרת על-ידי משה: "וַיֹּאמַר: 'ה' מִסִּינַי בָּא, וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ...'" - משה משבח את בני-ישראל על כך שזכו להתגלות ה' בסיני ולניסים בהר שעיר (ע' סיני ושעיר ), שקיבלו את התורה, ושקיבלו עליהם את מלכות ה' (ע"ע ויהי בישורון מלך - פירוש 1 ). וכך פירשו רוב המפרשים (ע' רש"י , רמב"ן ). מכיוון שקיבלו על עצמם את מלכות ה' ואת תורתו, הם ראויים לברכה.
  • אולם, אפשר גם לפרש, בניגוד לטעמים, שזו הסכמה , שנאמרת ע"י ה': "וַיֹּאמַר ה': 'מִסִּינַי בָּא, וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ...'", כלומר - משה, שנזכר בפסוק הקודם, בא מסיני בזמן מתן תורה, זרח משעיר כאשר הציל את בני-ישראל מהנחשים (ע' סיני ושעיר ), "הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" כאשר הנהיג את ישראל לאחר צאתם מהר סיני (במדבר י יב), "וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ" - בא מבין רבבות המלאכים (על הר סיני), כאשר "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמו" - בימינו היו לוחות הברית, ועליהם דת הכתובה באש. ובהמשך: "אַף חֹבֵב עַמִּים" - משה אהב את בני-ישראל ומסר את נפשו עליהם, "כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ" - כל הצדיקים הקדושים מבני-ישראל השתוקקו להיות ליד משה כדי ללמוד ממנו, והצטופפו לרגליו כדי לשמוע את דבריו. וכך הם אומרים: "תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". ע"ע ויהי בישורון מלך - פירוש 2 . מכל הסיבות האלה, ראוי משה לברך את בני-ישראל.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לפני ברכת משה - הקדמה או הסכמה?


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-04-24.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-33-0105