מפרשי רש"י על דברים לג כא
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק ל"ג • פסוק כ"א |
• א • ב • ה • ז • ח • יא • יב • יג • טז • יט • כ • כא • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
"וירא ראשית לו" - ראה ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ
"כי שם חלקת" - כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק והוא משה
"ספון" - אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו
"ויתא" - גד
"ראשי עם" - הם היו הולכים לפני החלוץ בכבוש הארץ לפי שהיו גבורים וכה"א חלוצים תעברו לפני אחיכם וגו'
"צדקת ה' עשה" - שהאמינו דבריהם ושמרו הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו ד"א ויתא משה ראשי עם צדקת ה' עשה על משה אמור
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ – רָאָה לִטֹּל לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, שֶׁהִיא רֵאשִׁית כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ.
כִּי שָׁם חֶלְקַת – כִּי יָדַע אֲשֶׁר שָׁם בְּנַחֲלָתוֹ חֶלְקַת שְׂדֵה קְבוּרַת מְחוֹקֵק, וְהוּא מֹשֶׁה (סוטה י"ג ע"ב).
סָפוּן – אוֹתָהּ חֶלְקָה סְפוּנָה וּטְמוּנָה מִכָּל בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ" (להלן לד,ו).
וַיֵּתֵא – גָּד.
רָאשֵׁי עָם – הֵם הָיוּ הוֹלְכִים לִפְנֵי הֶחָלוּץ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ, לְפִי שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם" וְגוֹמֵר (דברים ג,יח; ספרי שנה).
צִדְקַת ה' עָשָׂה – שֶׁהֶאֱמִינוּ דִּבְרֵיהֶם וְשָׁמְרוּ הַבְטָחָתָם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן עַד שֶׁכִּבְּשׁוּ וְחִלְּקוּ. דָּבָר אַחֵר: וַיֵּתֵא מֹשֶׁה רָאשֵׁי עָם. צִדְקַת ה' עָשָׂה, עַל מֹשֶׁה אָמוּר (ספרי שם).
מפרשי רש"י
[טו] ספון אותה חלקה כו'. דאין לפרש ה"מחוקק" - שהוא משה - ספון, דאין המחוקק ספון, רק קבורתו ספונה. אף על גב דכתיב "ספון" לשון זכר, יש לפרש "כי שם חלקת מחוקק ספון" דבר זה, ו"ספון" קאי על דבר זה, וכמו שפירש רש"י "ויהי השמש באה" (בראשית ט"ו, י"ז), ופירושו ויהי הדבר הזה, כך יש לפרש ספון דבר זה: