קטגוריה:בראשית מז טז
ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הָבוּ מִקְנֵיכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם אִם אָפֵס כָּסֶף.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם־אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵי/כֶ֔ם וְ/אֶתְּנָ֥ה לָ/כֶ֖ם בְּ/מִקְנֵי/כֶ֑ם אִם־אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר יוֹסֵף הַבוּ גֵּיתֵיכוֹן וְאֶתֵּין לְכוֹן בְּגֵיתֵיכוֹן אִם שְׁלִים כַּסְפָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יוֹסֵף הָבוּ גֵיתֵיכוֹן וְאֶתֵּן לְכוֹן מָזוֹן בְּגֵיתֵיכוֹן אִין פְּסַד כַּסְפָּא: |
אבן עזרא (כל הפרק)
הבו — היה הה"א ראוי להיותו נע בפתח וחטף.
אפס כסף — פועל עבר, כמו "כי ירא לשבת בצוער" (בראשית יט, ל):
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז טז.
הָבוּ מִקְנֵיכֶם
אחרי שנגמר הכסף במצרים וכנען בקנית אוכל מיוסף:
- אנשי כנען הפסיקו לבוא למצרים, הן לא נאמר שאנשי כנען נעשו עבדים לפרעה. לא ברור איך הם הסתדרו.
- אנשי מצרים חשבו שהם יקבלו חינם, והם אמרו: "הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ, כִּי אָפֵס כָּסֶף" (ביאור:בראשית מז טו).
מטרתו של יוסף היתה לקנות את כל אדמת מצרים ולהפוך את המצרים עבדים לפרעה. הם יהיו אריסים על אדמתם. אולם יוסף מהדק את הלחץ בעדינות, לאט לאט. בשלב הזה היתה סכנה שהאנשים יקחו קלשונות ומקלות, יתקיפו את הממגורות, יגנבו אוכל, ויעלו את האוכל באש. יוסף מאפשר לאנשים למכור את המקנה, הן המקנה עומד למות במילא. האנשים לא הרגישו שהם משלמים עבור האוכל. יוסף נתן לאנשים להתאמץ לחפש פתרונות אחרים, להתיאש, לוותר ולהכנע ללא מלחמה.
יוסף עונה להם בדיוק במילים שלהם:
- "הָבָה לָּנוּ לֶחֶם, וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ, כִּי אָפֵס כָּסֶף"
- "הָבוּ מִקְנֵיכֶם, וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם אִם אָפֵס כָּסֶף"
יוסף הודיע שהאנשים לא יקבלו חינם. אם יש להם רכוש ששוה כסף יוסף מוכן לסחור. אם יוסף היה מתחיל לתת חינם לאנשים שנגמר להם הכסף, אז לכולם פתאם היה נגמר הכסף.
חינם
כנראה היתה במצרים נכונות לקבל מפרעה אוכל בחינם, ככתוב: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר יא ה).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria