(במדבר יח כו): "וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:   כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם  -  וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה', מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר".

הלויים זכאים לקבל מעשר מהתבואה, אולם גם הם עצמם חייבים להפריש מעשר מן המעשר ולתת לכהנים; מעשר זה נקרא בהלכה תרומת מעשר.

מדוע נאמר שהלויים "לוקחים" את המעשר מאת בני ישראל - מדוע לא "מקבלים"?

אולי כדי ללמדנו, שהלויים יכולים להוציא את המעשר מידי בני ישראל (כלומר לקחת גם בלי הסכמתם). 

וכן נאמר במדרש הגדול, " כי תקחו מאת בני ישראל - מאת בני ישראל אתם לוקחין את המעשר, אין אתם לוקחין המעשר מיד הכהנים.    מכאן אמרו: אין מוציאין המעשר מיד הכהנים, וכן כל מתנות כהונה, אין מוציאין אותן מכהן לכהן " ( מדרש הגדול על במדבר יח כה ) .

גם הרמב"ם ציטט פסוק זה, " אין מוציאין המעשר מיד הכהנים, שנאמר כי תקחו מאת בני ישראל " (רמב"ם הלכות מעשרות א ד) .

מכאן דרשו חז"ל, שיש להפריש תרומת-מעשר רק ממעשר שלוקחים מבני ישראל, ולא ממעשר שלוקחים מגויים:  " טבלים שאתה לוקח מבני ישראל אתה מפריש מהן תרומת מעשר... טבלים שאתה לוקח מן העובד כוכבים אי אתה מפריש מהן תרומת מעשר.... " (ר' יהושע בן לוי, בכורות יא ב ) .

מכאן דרשו חז"ל, שיש להפריש מעשר ללוי בכל שנה (בניגוד ל"מעשר שני" ו"מעשר עני" הנוהגים רק בחלק מהשנים): " בנחלתכם - הקישו הכתוב לנחלה: מה נחלה אין לה הפסקף אף מעשר ראשון אין לו הפסק " (ר' יהושע בן לוי, ראש השנה יב ב ) .

מכאן דרשו חז"ל, שיש להפריש תרומת-מעשר "ממינו" - תרומת-המעשר צריכה להיות מאותו מין של המעשר, "שלא יתרום ממין על שאינו מינו". וכן: "שלא יתרום מן המחובר על התלוש, ולא מן התלוש על המחובר,  ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש; שלא יתרום מפירות הארץ על פירות חו"ל, ולא מפירות חו"ל על פירות הארץ" ( ספרי ) .

מכאן דרשו חז"ל, שהלויים צריכים להפריש מהמעשר שלהם, רק מעשר ולא תרומה גדולה: " מעשר מן המעשר אמרתי לך, ולא תרומה גדולה... מן המעשר " (ריש לקיש, ביצה יג ב , עירובין לא ב , ברכות מז א , פסחים לה ב , שבת קכז ב ) .

מצוה:שיתן הלוי מעשר מן המעשר לכהן