מ"ג במדבר יח כז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן־הַיָּֽקֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיִתְחֲשֵׁיב לְכוֹן אַפְרָשׁוּתְכוֹן כַּעֲבוּרָא מִן אִדְּרָא וּכְמִלְאֲתָא מִן מַעֲצַרְתָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִתְחַשָׁב לְכוֹן אַפְרָשׁוּתְכוֹן הֵי כְּעִבּוּרָא מִן אִידְרָא וְהֵי כְּחַמְרָא דְמַלְיָתָא מִן מַעֲצַרְתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן" - תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים ולטמאים וחייבין עליה מיתה וחומש כתרומה גדולה שנקראת ראשית דגן מן הגורן

"וכמלאה מן היקב" - כתרומת תירוש ויצהר הניטלת מן היקבים

"מלאה" - לשון בישול תבואה שנתמלאת

"יקב" - הוא הבור שלפני הגת שהיין יורד לתוכו וכל לשון יקב חפירת קרקע הוא וכן (זכריה יד) יקבי המלך הוא ים אוקיינוס חפירה שחפר מלכו של עולם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן – תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלָּכֶם אֲסוּרָה לְזָרִים וְלִטְמֵאִים, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתָה וְחֹמֶשׁ, כִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה, שֶׁנִּקְרֵאת 'רֵאשִׁית דָּגָן מִן הַגֹּרֶן'.
וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב – כִּתְרוּמַת תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר הַנִּטֶּלֶת מִן הַיְּקָבִים.
מְלֵאָה – לְשוֹן בִּשּׁוּל תְּבוּאָה שֶׁנִּתְמַלֵּאת.
יָקֶב – הוּא הַבּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַגַּת, שֶׁהַיַּיִן יוֹרֵד לְתוֹכוֹ. וְכָל לְשׁוֹן 'יֶקֶב' – חֲפִירַת קַרְקַע הוּא; וְכֵן: "יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ" (זכריה יד,י) – הוּא יָם אוֹקְיָנוֹס, חֲפִירָה שֶׁחָפַר מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

כדגן מן הגרן: שהוא בלאו וכל זר לא יאכל קדש בפרשת תרומה באמור אל הכהנים:


ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונחשב לכם תרומתכם" להניח ברכה אל ביתכם אף על פי שנמדד ואמרו (ברכות פרק הרואה) מדד ואחר כך בירך הרי זו תפלת שוא מכל מקום תרומת מעשר תתן ברכת טוב בשאר המעשר שהוא חולין ביד הלוי:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נט ""ונחשב לכם תרומתכם", ר' ישמעאל שס"ל שתרומת מעשר אין להפריש מאומד אחר שהיא אחד מעשר אינו דומה לתרומה שנטלת מאומד מפני שחטה אחת פוטרת את כל הכרי, והוא פי' שאמר אם והרמותם מעשר מן המעשר [שזה א"א לעשות ע"י אומד רק ע"י מנין ומדה ומשקל] אז ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן, אבל אם לא הפרשתם כראוי ע"י מדידה רק ע"י אומד אינו נחשב כתרומה, ואבא אלעזר ס"ל שגם תרומת מעשר מצותו מאומד, ומפרש שעז"א הגם שצריך מעשר מן המעשר בכ"ז ונחשב לכם תרומתכם, תוכל להפריש באומד ובמחשבה כדגן מן מגרן שנטלה באומד, ועי' בר"ש פ"א דתרומות מ"ו ובתוס' גיטין (למ"ד) ביצה (יג) מנחות (נד) בכורות (נח) שהאריכו בפלוגתא זו אם תרומת מעשר מופרשת ע"י אומד, והוא הפלוגתא בספרי דפה, והרמב"ם (פ"ג מה' תרומות ה"י) פסק דאין מפרישין תרומת מעשר מאומד:

"ס "כדגן מן הגרן, הדגן הוא הנגמר והודש ועומד בגרן וכן המלאה מן היקב ומלמד שלא יתרום דבר הבלתי נגמר על הנגמר כמ"ש בפ"ק דתרומות, ומ"ש מכאן אמרו הוא בפ"א

דמעשרות, ובפרק קמא דבכורות יליף לה ממק"א, והרמב"ם (פ"ו מה' תרומות הלכה ד') למד מכאן כדברי הספרי:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב. ר' ישמעאל אומר: אימתי נחשבת לכם תרומה? כשהפרשתם אותה כראוי. לא הפרשתם אותה כראוי - לא נחשב לכם תרומה.

אבא אלעזר בן גמליאל אומר: בא הכתוב ללמדך, שכשם שהתרומה עולה במדה - כך עולה באומד ובמחשבה:

כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב. למה נאמר? לפי שהוא אומר "והרמותם ממנו", שומע אני יתרום שבלים של חטים וענבים מן היין וזיתים מן השמן? תלמוד לומר "כדגן מן הגורן" - מן הגמור. מכאן אמרו: התבואה - משתמרח, והיין - משתקפה, והשמן - משירד לעוקה.

<< · מ"ג במדבר · יח · כז · >>