ביאור:מ"ג במדבר יח כו
וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְקֹוָק מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר: עריכה
והרמתם ממנו. קרי ביה ממינו. שאין תורמין ממין על שאינו מינו, ולא מחדש על הישן:
[מובא בפירושו לבראשית פרק י"ד פסוק כ"ב] וטעם הרימותי ידי אל ה'. לשון שבועה, מרים אני ידי לאל עליון, וכן בי נשבעתי (להלן כב טז) נשבע אני, לשון רש"י. וכן מצאתי בספרי (ואתחנן לג) מצינו בכל הצדיקים שמשביעין את יצרן שלא לעשות. באברהם הוא אומר הרימותי ידי אל ה', והנה הוא כלשון וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם (דניאל יב ז): ואונקלוס אמר ארימית ידי בצלו קדם ה'. יאמר, התפללתי אל ה' וכפי פרושות השמים אם אקח מכל אשר לך. כלומר כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם אקח: והנכון בעיני כי אמר הרימותי ידי אל ה' להיות הקדש וחרם לפניו אם אקח מכל אשר לך, כי ההקדשות יקראו כן "תרומת יד", כלשון כל מרים תרומת כסף ונחשת (שמות לה כד), וכל איש אשר הניף תנופת זהב לה' (שם כב). ואמר כן בעבור שנתן ממנו מעשר, כי כל אשר יקח מכל אשר לו יהיה תרומה לה' לא יהנה ממנו דבר. ובבראשית רבה (מג ט) עשאן תרומה, כמה דאת אמר (במדבר יח כו) והרמותם ממנו תרומת ה':