מ"ג שמות כט ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֶ֣חֶם מַצּ֗וֹת וְחַלֹּ֤ת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן סֹ֥לֶת חִטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּלְחֵים פַּטִּיר וּגְרִיצָן פַּטִּירָן דְּפִילָן בִּמְשַׁח וְאֶסְפּוֹגִין פַּטִּירִין דִּמְשִׁיחִין בִּמְשַׁח סֹלֶת דְּחִטִּין תַּעֲבֵיד יָתְהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּלְחֵים פַּטִּיר וּגְרִיצַן פַּטִּירִין דִּפְּתִיכִין בִּמְשַׁח זֵיתָא וְעֵירוּבִין דִּלְחֵם פַּטִּיר דִּמְשִׁיחִין בִּמְשַׁח זֵיתָא סְמִידָא דְחִינְטִין תַּעֲבֵיד יַתְהוֹן: |
רש"י
"בלולות בשמן" - כשהן קמח יוצק בהן שמן ובוללן (שם עה)
"משחים בשמן" - אחר אפייתן מושחן כמין כ"ף יונית שהיא עשויה כנו"ן שלנו (שם)
[ד] וכל המינים באות עשר חלות. בפרק אלו מנחות (מנחות דף עו.) אמרו דילפינן מלחמי תודה, מה לחמי תודה באות עשר חלות, אף כאן באות עשר חלות. ובלחמי תודה גופיה ילפינן דמדכתיב (ר' ויקרא ז, יד) "והקריב ממנו מכל קרבן אחד תרומה לה'", ואמרינן בהתודה (מנחות דף עז:) נאמר כאן "תרומה", ונאמר בתרומת מעשר (במדבר י"ח, כ"ו) "תרומה", מה להלן אחד מעשרה, אף כאן אחד מן עשרה. ואין לומר שיעשה אחד ויטול פרוסה חלק אחד מן כל הלחם, דכתיב (ויקרא ז', י"ד) "והקריב אחד" שלם, בלא פרוסה (מנחות דף עז:):
[ה] כשהם קמח יוצק עליה שמן ובוללן. בפרק ואלו מנחות (מנחות דף עה.), אף על גב דכתיב (ויקרא ז', י"ב) "חלות בלולות", אין לומר דהיו החלות בלולות אחר אפייתן בשמן, דזה אינו, דהא לא היה אלא רביעית שמן לחלות ולרקיקין, דכל השמן לא היה רק חצי לוג (מנחות דף פט.), והיה חוצה חציו לרבוכה, שהוא נותן בהם שמן כמו שנותן בחלות ורקיקין ביחד (שם), ואם אפה אותם תחילה, לא היה מספיק רביעית שמן לעשרים חלות, עשרה של חלות בלולות בשמן ועשרה של רקיקין, דמחמת האור בולעת יותר. ומה שנותן שמן לרבוכה כמו לחלות ולרקיקין, יש הוכחה כאן, דהרי קרא אותם "חלות לחם שמן" (פסוק כג), שנותן בה שמן הרבה, כמו שפירש רש"י (כאן). ובפרק אלו מנחות (מנחות דף עה.) נתבאר שם מדרשא דקראי:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּלוּלוֹת בַּשֶּׁמֶן – כְּשֶׁהֵן קֶמַח יוֹצֵק בָּהֶן שֶׁמֶן וּבוֹלְלָן (שם ע"ה ע"א).
מְשֻׁחִים בַּשֶּׁמֶן – אַחַר אֲפִיָּתָן מוֹשְׁחָן כְּמִין כִי[1] שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּנוּ"ן שֶׁלָּנוּ (שם).