קטגוריה:אסתר י ג
כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּ֣י ׀ מׇרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְגָדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְרָצ֖וּי לְרֹ֣ב אֶחָ֑יו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְעַמּ֔וֹ וְדֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְכׇל־זַרְעֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּ֣י׀ מָרְדֳּכַ֣י הַ/יְּהוּדִ֗י מִשְׁנֶה֙ לַ/מֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וְ/גָדוֹל֙ לַ/יְּהוּדִ֔ים וְ/רָצ֖וּי לְ/רֹ֣ב אֶחָ֑י/ו דֹּרֵ֥שׁ טוֹב֙ לְ/עַמּ֔/וֹ וְ/דֹבֵ֥ר שָׁל֖וֹם לְ/כָל־זַרְעֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
תרגום שני
• לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק •
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְכָל זַרְעוֹ – מֻסָּב עַל "עַמּוֹ": לְכָל זֶרַע עַמּוֹ.
מדרש רבה
אור חדש
פרק י/פסוק ג
כי מרדכי היהודי (אסתר י, ג) וגו' אמר וגדול ליהודים ולא אמר גדול בלבד מפני שבא לומר שהוא גדול בתורה ובמעשים ולכך אמר כי גדול ליהודים שהם נקראים יהודים על שם שמודים ביחודו של הקב"ה ואליהם הוא גדול כי מורה להם יחודו שיהיו עובדים אליו ואמר (שם) ורצוי לרוב אחיו נראה פרושו שהיה בעל עצה לרוב אחיו שאם היה חסרון לאחד היה נותן לו עצה וזה נקרא ורצוי לרוב אחיו ואמר ורצוי לרוב אחיו שאם כל אדם יתחבר אליו אפילו הפחותים אע"ג כי יהיה זה מעלת ענוה יותר אבל יהיה זה אל המלך שפלות כי מרדכי שהיה משנה למלך אין ראוי שיהיה משותף עם הכל שזה יהיה שפלות למלך ובשביל כבוד המלך אין לעשות זה ולכך אמר ורצוי לרוב אחיו ואמר (שם) דורש טוב לעמו אצל המלך אף כי אינו מבקש היה דורש טוב ומבקש להטיב להם בכל מה שאפשר להטיב ודובר שלום לכל זרעו ודבר זה ר"ל שהיה מדבר הטוב על זרע עמו ישראל דהיינו על הכלל והיה מספר שבח שלהם וזהו דובר שלום לכל זרעו ואמר לכל זרעו וזהו הפך המן שהיה מדבר לשון הרע על ישראל לומר שהם כנגד המלכות אבל מרדכי היה דובר שלום.
ובגמרא (מגילה דף טז:) אמר תני רב יוסף לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפרשו ממנו מקצת סנהדרין, ור"ל כי מקצת סנהדרין אמרו אל תתאוה לשלחן מלכים כאלו המלכות הוא על כתר תורה וזה אינו כי כתר תורה על כתר מלכים אע"ג דודאי מרדכי כל מה שעשה לא עשה רק להצלת נפשות ישראל הרי שם אמר רב יוסף גדול תלמוד תורה מהצלות נפשות דמתחלה חשב מרדכי אחר ארבעה שבאו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה עזריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף קרא חשיב לה בתר ה' הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה שריה עזריה רעליה ומרדכי בלשן ע"כ ופי' זה כי הצלות נפשות שמציל הנפש שלא ימות ותלמוד תורה יתן קיום נצחי אף בעולם הבא ולכך אף אם כוונת מרדכי להצלת נפשות לא היה לו לעשות זה כי התורה היא על כל ולכך פרשו ממנו מקצת סנהדרין אבל מ"מ הרוב לא פרשו מן מרדכי כי הצלות נפשות ג"כ מביא לעוה"ב כי יפה שעה אחת בעולם הזה בתשובה ומעשים טובים מכל חיי עה"ב ולכך גם בהצלת נפשות תלוי חיי עוה"ב ואלו דברים אשר אמר רצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו פי' כי מרדכי היה (ספר אור חדש עמוד רכג) שלום עם הבריות אשר הבריות נחלקים לג' חלקים החלק האחד מהם האנשים יחידי הדור והם החשובים השני הם כלל בני אדם והם בינונים שהם סתם בני אדם החלק הג' הם הקטנים וכנגד החשובים אמר רצוי לרוב אחיו שהם כמותו חשובים והם הסנהדרין שהם החשובים והם עיני העדה ומפני כי דרך החשובים שכל אחד רוצה להראות חשיבתו וכאלו הוא גדול יותר ולכך אינו רצוי להם ועל זה אמר כי מרדכי היה רצוי לרוב אחיו וזה כנגד החשובים וכנגד סתם בני אדם שהם כלל האומה אמר דורש טוב לעמ ושהיה רוצה להטיב להם בכל שאפשר כי ראוי להטיב אל הכלל וכנגד חלק הג' אמר ודובר שלום לכל זרעו הם הקטנים זרע ישראל ומפני כי הקטנים אין להם כח ולכך אין להם שלום מן בעלי זרוע ועל ידי אלו דברים היה מרדכי שלום לכל זרעו ועל זה אמר ודובר טוב לבריות והיה טוב לשמים במצות ובמעשים ועל זה אמר כי מרדכי היהודי שנקרא יהודי בשביל שמסר נפשו על קדוש שמו המיוחד כמו שנתבאר למעלה אל תקרא יהודי אלא יחודי והרי אין לך יותר טוב לשמים כמו זה שמסר נפשו על קדוש שמו ואמר כמו שהוא טוב לשמים כך היה טוב לבריות ועל זה אמר ורצוי לרוב אחיו ולא תאמר דוקא לגדולים רק אף לסתם בני אדם ולא לזה בלבד רק אף קטנים והם ג' חלקים מבני אדם כמו שנתבאר והנה היה מרדכי טוב לשמים לגמרי וטוב לכל הבריות ואמר (אסתר י, ג) משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים, שהיו יראים האומות לעשות דבר רע ליהודים מפני כי מרדכי שהוא ג"כ יהודי משנה למלך והיה גדול ליהודים ולכך היה פחדו על הכל וכמו שהיה מרדכי מציל היהודים מן הרע כן היה מרדכי עושה הטוב לגדול ולקטון כי היה רצוי לרוב דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו ואמר (שם) משנה למלך ולא אמר כי מרדכי היהודי גדלו המלך אחשורוש מעל כל השרים כמו שכתיב אצל המן (שם ג, א) וישם את כסאו מעל כל השרים כי הלשון משנה אף אם היה מרדכי תמיד אצל המלך לא היה קרוב אצלו להיות עמו אחד לשתות עמו מיינו או לאכול עמו מפת בג המלך רק היה משנה ומשונה ממנו במעשים ובתורה ולכך אמר (שם י, ג) כי מרדכי היהודי בשביל שהוא יהודי אשר שם יהודי בא על מי שהוא מודה ביחודו יתברך לכך הוא משנה למלך אחשורוש שהיה משונה מאתו בתורה ובמעשים ולא תאמר בשביל שעלה לגדולה היה מתקרב למלך אחשורוש ופורש מעמו שהם עם עני ודל אינו כך רק היה רצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.
ומי שהושיע את עמו ישראל בגלותם מיד אויביהם והיה אתם שלא ישלטו בהם שונאיהם יושיע את עמו בגלותם הזה ויציל אותם מן מבקשי רעתם וברחמיו ובחסדיו הגדולים יגאל אותם אמן וכן יהי רצון במהרה בימינו אמן:
סליק תם ~ ספר אור חדש על מגילת אסתר:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר י ג.
מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו
שלא כמו המשמעות המקובלת בימינו, המילה "רוב" משמשת בתנ"ך גם במשמעות של 'הרבה'. גם למשל:
- לעיל (אסתר ה יא): "כבוד עושרו ורוב בניו", ובעקבות כך (מעוז צור): "רוב בניו וקיניניו על העץ תלית",
- וכן (ישעיהו א יא): "למה לי רֹב זבחיכם".
מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ
מרדכי זכה בתפקיד של משנה למלך, בדומה ליוסף במצרים. "מָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן" (ביאור:אסתר ח טו). מרדכי הסתובב לפני המלך בלבשו, ולא הסתיר את מעמדו, או חיכה לאישור המלך ולמצעד ראווה כדי ליצב את מעמדו כשם שהמן ציפה. ולא רק בשושן כבדו של מרדכי התפרסם אלא "כִּי גָדוֹל מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת, כִּי הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל." (ביאור:אסתר ט ד) "וְכָל שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת, וְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ מְנַשְּׂאִים, אֶת הַיְּהוּדִים: כִּי נָפַל פַּחַד מָרְדֳּכַי, עֲלֵיהֶם" (ביאור:אסתר ט ג). וכל זה במיוחד בגלל שליטתו בענין המיסים אשר למלך (ביאור:אסתר י א).
דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ
"דֹּרֵשׁ" - מרדכי דרש (טען, הסביר, בקש) לפני המלך טוב לעמו, ודרש מעמו לעשות את הטוב למלך. וכך גם הוא דיבר שלום למלך ולכל עמו. שלום הביא טוב ורווחה, לעומת המן שהביא הרס ואבדון לעצמו, עמו ונזק למלך.
וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו
ולמרות זאת, מרדכי היה רק "רָצוּי" לרב (הרבה) אחיו. הוא לא היה מכובד, או אהוב אלא רק רצוי, ולא לכל, אלא רק לרוב הגדול. מרדכי היה איש חזק והוא הבין את תפקידו להציל את העם מהתבוללות ולכן כמשה הוא הביא אסון, ישועה, חג חדש והכריח את העם לקבל את פקודותיו ואת התורה. סביר שהיו לו מתנגדים בעם כשם שלמשה היו מתנגדים, אבל רוב העם קיבלו אותו ברצון ובשמחה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "אסתר י ג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.