להוציא טוב מרע זה מאד קשה, כמעט בלתי אפשרי. כך התלונן איוב:

(איוב יד ד): "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא? לֹא אֶחָד!"

רעיו של איוב טענו, שה' מייסר את האדם בצדק, כי האדם טמא וחוטא. בתגובה טען איוב, שזו דרישה לא צודקת, כי אי אפשר להוציא דבר טהור מדבר טמא. האדם נוצר מטומאה:

• מחיבור של זרע וביצית, שהם טמאים (ראו ויקרא טו);
• ממעשה של יצרים ותאוות;
• מהורים שבדרך-כלל אינם צדיקים וטהורים;
• מחברה אנושית שאינה צדיקה וטהורה.

עם נתוני-פתיחה כל-כך קשים, מי ייתן טהור מטמא? , מי יכול להוציא דבר טהור מכל הטומאה הזאת? לא אחד! אף אחד לא יכול, ולכן אין זה הוגן להעניש את האדם על טומאתו.

בניגוד לדבריו של איוב, על-פי היהדות אכן יש אפשרות להוציא טהור מטמא. כך פירשו חז"ל במדרש, והביאו דוגמאות רבות לטהור היוצא מן הטמא:

" "מי יתן טהור מטמא לא אחד , כגון:"

• "אברהם - מתרח;" - אברהם אבינו, עובד ה' הטהור, יצא מביתו של תרח, עובד האלילים הטמא; "::"
• "חזקיה - מאחז;" - חזקיהו, מלך יהודה הצדיק, היה בנו של אחז, מלך יהודה הרשע; "::"
• "יאשיה - מאמון;" - יאשיהו, מלך יהודה הצדיק, יצא מאמון בן מנשה, מלך יהודה הרשע;
• "מרדכי - משמעי;" - מרדכי היהודי הוא צאצא של שמעי בן גרא;
• "ישראל - מעובדי כוכבים;" - עם ישראל, שזכה להתקרב אל ה', צמח בסביבה של עמים עובדי אלילים;
• "העולם הבא - מעולם הזה;" - עולם הרוח והאמת צמח מתוך עולם החומר והשקר.
• "מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!" - הקב"ה הוא האחד והיחיד, הוא ברא את המציאות כולה, ולכן ישנו קשר עמוק המאחד בין כל חלקי המציאות, ומאפשר להוציא טהור מטמא.

רעיון זה, של טהרה היוצאת מתוך טומאה, נרמז גם במצוות התורה, כפי שממשיך המדרש ומלמד:

• "תמן תנינן: "בהרת כגריס באדם טמא, פרחה בכולו טהור". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!"
• "תמן תנינן: "האשה שמת ולדה במעיה, והושיטה החיה את ידה ונגעה בו, החיה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד. המת בבית - הבית טהור, יצא מתוכו - הרי הוא טמא". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!"
• "תמן תנינן: "העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, היא גופה מטהרת בגדים". אמר הקדוש ברוך הוא: חקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי." " ( במדבר רבה יט א ) .

ולפי חלק מהדעות, גם במציאות:

• " "דם נעכר ונעשה חלב" " (רבי מאיר, נידה ט א ) - חלב האם, שהוא טהור, נוצר מחומרים המצויים בדם הטמא שבגופה.
• " "זו שכבת זרע שהוא טמא, ואדם הנוצר ממנו טהור" " (רבי יוחנן, שם ) .
• (שופטים יד יד): "ויאמר להם 'מהאכל יצא מאכל, ומעז יצא מתוק'..."(שמשון) - מחיית הטרף הממיתה והמזיקה נוצר מאכל מחיה ומהנה.

זו השאיפה המובעת בדברי ה' לירמיהו, (ירמיהו טו יט): "לכן כה אמר ה': אם תשוב ואשיבך לפני תעמד, ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם"- ירמיהו צריך להוציא את התכונות היקרות והחשובות מבני ישראל המתנהגים בצורה זולה ושפלה ( פירוט ).

וזו גם אחת השאיפות העיקריות של תורת החסידות: " "להפוך את הרע מרכבה לטוב" " (מאמר המיוחס לבעל-שם-טוב) ; ראו כי חסיד אני / חגי הופר .

אכן, אי אפשר להוציא טהור מטמא כשתופסים את המציאות בצורה מפורדת ומחולקת; אבל זה אכן אפשרי כשמחוברים אל ה', "יחידו של עולם".

בספר הנביא ירמיהו פרק 15 כתוב:

(יט) לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם:

-- daian moshe, 2010-07-01 08:10:57

תודה, הוספתי את דבריך לגוף המאמר

-- Galya & Erel Segal-Halevi, 2010-07-01 09:16:02

רבים משתמשים באינטרנט לדבר תועבה והנה אנחנו מוציאים יקר מזולל ונותנים טהור מִטָּמֵא כי אנחנו משתמשים במחשב שלנו באינטרנט לדברי תורה וקדושה ונלחמים למען בורא עולם

תודה לאל

-- daian moshe, 2010-07-01 09:25:12

אסתר ג': 5 וירא המן כי-אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה. 6 ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי-הגידו לו את-עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את-כל-היהודים אשר בכל-מלכות אחשורוש עם מרדכי.

כיצד אפשר להוציא טהור מטמא ויקר מזולל כאן? כיצד ניתן להפוך-הוא את הדבר השלילי הזה לחיובי?

לדעתי בפשטות - שהרי מכאן ניתן ללמוד בהיפוך, כי לפעמים האדם מרוצה מעצמו, כי כמעט כל האנשים מרוצים ממנו, אבל בעצם זה רק כמעט ויש אדם אחד שלא מרוצה ממנו, שכועס עליו, למשל. אפשרות אחת היא לבטל את אותו אדם בבחינת בטל בשישים, אך אפשרות שנייה היא לשים לב דווקא לאותו אדם ולנסות להבין היכן אתה לא בסדר ביחסך אליו. כלומר, לשים לב לפרט ולא לכלל.

ומכאן לחלק השני של הכתוב - כאשר אדם עושה משהו טוב או גם רע הוא מייצג אם רוצה או לא רוצה את הכלל שמתוכו הוא בא. כלומר, כאן שמים לב לכלל ולא לפרט. ההבדל הוא שבהיפוך הדבר לא נעשה מתוך רגש בוז, אלא מתוך רגש חיובי יותר.

-- hagai hoffer, 2010-07-01 17:41:16