מלבי"ם על איוב יד
<< · מלבי"ם על איוב · יד · >>
המשך המענה השביעית מענה איוב
פסוק א
פסוק ב
ביאור המילות
פסוק ג
- א) שראוי לך לחשב, הלא.
פסוק ד
פסוק ה
ביאור המילות
פסוק ו
ביאור המילות
פסוק ז
- א) עץ שנכרת מן שרשו בעודו רענן והשורש עדן חי ורטוב, "אם יכרת ועוד יחליף" וישוב לצמוח שנית משרשו ויגדל העץ שנית בלא שום עזר מדבר אחר, יען כי "ויונקתו לא תחדל", אחר שעדן יניקתו קיימת ומשרשיו יפרה:
ביאור המילות
פסוק ח
ביאור המילות
פסוק ט
ביאור המילות
פסוק י
ביאור המילות
"גבר". שם לאדם הגבור וכשהוא במבחר שניו ובגבורתו, ונגד זה אמר "ויחלש", הפך העץ שלא יחלש כחו על ידי הקצצה כי כחו עדן חזק בשרשו.
"ויגוע", היא המיתה מתוך חולשה, כנ"ל ג' על מבטן יצאתי ואגוע:פסוק יא
ביאור המילות
פסוק יב
ביאור המילות
פסוק יג
ביאור המילות
"תצפנני, תסתירני". הצפון אינו במקום סתר רק שעומד מן הצד עד שאין העין רואהו, הפך צפה, כמו צפוי הוא אלי חרב, והסתר מסתיר לגמרי, ולכן הוסיף שעכ"פ תסתירני (עיק ירמיה ט"ו י"ז).
"חק", כמו חק נתן, גבול וקצב כמה יהיה בשאול:פסוק יד
ביאור המילות
פסוק טו
פסוק טז
ביאור המילות
פסוק יז
ביאור המילות
פסוק יח
ביאור המילות
"יבול". ישא יבול ותנובה, ובא מנע"ו כמו בול הרים ישאו (לקמן מ"ב), או מן הכפלים כמו בשדה בלילו יקצורו, שכולם משתתפים עם יבול מנחי פ"י בדרך הכפולים ונחי פ"י ונחי העי"ן שמשתתפים לרוב, כמו שכן שטת רש"י ור' מנחם בן סרוק וכל קדמוני הלשון, כמו שבארתי במק"א:
(יח-יט) "צור, אבנים". הצור הוא הקשה ואין המים שוחקים אותו, אבל האבנים רכים. שחקו כמו ושחקת ממנה הדק.
"ספיחיה", היא הצמח הצומח מאליו, והושאל אל האבנים שהם ספיחי הארץ, שהעפר של הארץ יתדבק ויתקשה ויהוו ממנו אבנים, וע"י שחיקת המים ישובו להיות עפר כבתחלה:פסוק יט
פסוק כ
ביאור המילות
פסוק כא
ביאור המילות
פסוק כב
<< · מלבי"ם על איוב · יד · >>