ערכי לשון הקודש - אדר

ערכי לשון הקודשאות האלףערך: אדר


  • "מה אַדִּיר שׁמך" (תהלים ח ב).
    • "נֶאְדָרִי בכח" (שמות טו ו), נפעל והיו"ד נוסף. ורבי יונה אמר באחד מהפנים, שהתי"ו סימן הנקבה נופלת ועקרו נאדרית. וענין נאדרי על הימין בלשון זכר, או טעמו על השם יתברך.
"וצי אַדִּיר" (ישעיהו לג כא), "בְּאַדִּיר יפול" (ישעיהו י לד), פירוש: ביד אדיר. "בספל אַדִּירִים" (שופטים ה כה), פירוש: בספל הראוי לשתות בו גדולים ונכבדים, או פירושו הרועים הגדולים, כמו "אַדִּירֵי הצאן" (ירמיהו כה לד).
  • והתואר לנקבה, "להיות לגפן אַדָּרֶת" (יחזקאל יז ח), "כי שֻׁדדה אַדַּרְתָּם" (זכריה יא ג).
  • והשם, "אֶדֶר היקר" (זכריה יא יג), "אֶדֶר תפשׁיטון" (מיכה ב ח), בשש נקודות. ויתכן להיות "כי שׁדדה אדרתם" שם זולתי תאר.
  • והפועל הכבד, "יגדיל תורה וְיַאְדִּיר ישעיהו מב כא" .
כל אשר תמצא מעקר זה הוא לשון גדולה ועוצם גבורה.
"אַדֶּרֶת שׂער" (זכריה יג ח), טלית בעלת שער כמו שקורין אשקלוינ"ה בלע"ז. וקראוה אדרת לחשיבותה וגדולתה,[* 1] וכן "אַדֶּרֶת שׁנער" (יהושע ז כא), ויתכן להיות כמותו "אֶדֶר תפשׁיטון" (מיכה ב ח).
  • מתחלק לב׳ מחלקות:
  • האחד – "נאור אתה אדיר" (תהלים עו, ה); "ואדיריהם שלחו צעיריהם" (ירמיהו יד, ג); "וצי אדיר לא יעברנו" (ישעיהו לג, כא); "להיות לגפן אדרת" (יחזקאל יז, ח); כולם לשון גודל המה, "ואדיריהם שלחו צעיריהם" יורה על המלה. ופתרון "נאור אתה אדיר מהררי טרף" כה הוא: אכן אתה גדול מטרם יסדת הררי טרף; עד שלא נבראו הררי טרף אתה אדיר. וכמוהו בעניין: "גם מיום אני הוא" (ישעיהו מג, יג), מטרם שום חוק יום אני הוא, לפני יום שגבה גבורתי וקדמה גדולתי.
  • השני: "אדרת שנער" (יהושע ז, כא); "אדר היקר" (זכריה יא, יג); "אדרת שער" (זכריה יג, ד); "וילט פניו באדרתו (מלכים א יט, יג); יריעות צמר המה.


מקורות נוספים

הערות שוליים

  1. ^ [לחשיבותה וגדולתה], א"א נראה שצריך לפרש כן, מדלא כתיב "אדרת שׂעירה", בלשון נקיבה.