נקרא רב זירא, ובא"י כשנסמך קראוהו רבי זירא כדעת רש"י בכתובות מג: ומו"ק כה: ד"ה ר"ז ובמנחות מ: מצינו מחלוקת רב זירא ור' זירא ומזה הוציאו שם התוס' שלא כדעת רש"י, אבל בחלופי גרסאות במו"ק שם תרצו דברי התוס' נגד רש"י והפשט שקודם שבא לא"י אמר טעם אחר ואח"כ אמר טעם אחר, ומה גם לגרסת רש"י במנחות שם אין שום מחלוקת.
וכן דבר זה מוסכם שר' זירא בבבלי ור' זעירא בירושלמי אחד הוא ומצינו גם בבבלי שקראוהו ר' זעירא כברכות יד. א"ר יונה א"ר זירא כל הלן שבעת ימים בלא חלום וכו', והמאמר מובא שם נה: ע"ש ר' זעירא, וכן ברכות כט: א"ר זירא מאי קרא ייראוך עם שמש, והמאמר בירושלמי שם פ"ג ה"ה ע"ש ר' זעירא, ובחולין קז: כי סליק ר' זירא אשכחינהו לר' אמי ור' אסי דקאכלי בבלאי חמתות, והמאמר הזה בירושלמי ברכות פ"ח ה"ב ע"ש ר' זעירא כד סליק להכא וכו', ובכתובות יז: א"ר זירא על רב שמואל בר יצחק קא מכסיף לן סבא, ובפאה פ"א ה"א-ג: ר' זעירא.
אבי ר' זירא אע"פ שהיה גבאי המלך אבל היה איש צדיק תמים, ופרסנתו אע"פ שהיתה בזויה בעיני החכמים אבל הוא היה אחד מאלף ובכח ולאל שבידו השתדל תמיד להקל את עול המס מעל ת"ח כסנהדרין כה:, ולפי חד לישנא במו"ק כ. היה שמו איסי, והיה ת"ח כתענית כו: שמתקיף על דברי רי"בל, והנה יען שמצינו מגילה כח. שר' זירא האריך ימים לכן לא רחוק הדבר לומר שזכה עוד לראות את רב ושמואל ולכן מצינו במקומות הרבה אר"ז אמר רב כשבת כא: קכה. קל:, עירובין צא:, יומא נד., ביצה ז:, סוטה יח., ב"מ כג:, ב"ב קמה: קמז:, סנהדרין ל: ק:, חולין קז: קט:, (ובבכורות לט: וזבחים כה: גרס ר"ז אמר רבי וצ"ל אמר רב), ברכות ספ"ג, מעשרות פ"ד ה"א, ערלה פ"א ה"ז, יבמות ספ"ט, גיטין פ"ט סה"ח.
וכן מצינו ר"ז אמר שמואל כעירובין כט: פא., כתובות צו., גיטין לה., חולין ח., ובשבת נג. אמר לר' בנימין בר יפת יישר וכן תרגמא אריוך בבבל ומנו שמואל, ובחולין עו: אמר כן לר' ירמיה [בר אבא].
אך רביותיו המובהקים היו ר"ה ורב יהודה כברכות לט. אר"ז כי הוינן בי ר"ה וכו', ובמנחות כט. אמר לדידי מפרשה לי מיניה דר"ה, וברכות מט. יתיב ר"ז אחורי דרב גידל ויתיב ר"ג קמיה דר"ה, וכן ר"ז אר"ה כב"ק ט., חולין נז:, ובתענית יא: ר' זעירא אמר רב הונא, וכן ברכות פ"ד ה"ב, שבת פ"ז ה"ב-כח ר' זעירא בשם ר"ה כמה הלכות, ומה שמצינו ברכות לא. רב הונא אמר ר' זעירא צ"ל אמר זעירא כגרסת דק"ס וכן הוא ברי"ף.
וכן קיבל הרבה מרב יהודה כיבמות עח: שאמר לדידי מפרשא לי מיניה דרב יהודה, וברכות לט. אמר כי אתאן לבי רב יהודה, ובע"ז טז: אמר כי הוינן בי רב יהודה, ובע"ז טז: אמר כי הוינן בי רב יהודה, וברכות מח., נדה יב. בעי מרב יהודה, ובשבת עז: מצאו ר"ז לרב יהודה דקאי אפתחא דבי חמוה וחזייה דהוה בדיחא דעתיה ושאלו כמה דברים בחכמת הטבע ורב יהודה השיב לו, ר"ז אמר רב יהודה שבת ז., שבת רפ"ב, תענית פ"ג ה"י, כתובות פ"ט ה"א ועוד בכמה מקומות בירושלמי.
וכן קיבל הרבה מרב חסדא כביצה לג:, כתובות צה., סוטה לט. לט: מג:, זבחים קט:, ובברכות מט. בקשו ר"ז ניתי מר ונתני, ובירושלמי שביעית פ"י ה"ב, שבת פ"ז ה"א, עירובין פ"א ה"א פ"ה ה"ז, ר"ה פ"ב ה"א, מגילה פ"א ה"ט-יא.,
