כלים פ"כז מ"יב, נגעים פ"יד מ"ט, מקואות ספ"ב.
ר"א ור"ש אומרים שקלים רפ"ג, יומא ספ"ה, ריש ר"ה, יבמות פ"ו מ"ג, אהלות פ"ט מ"יד.
ובברייתות שבת יט: סה., יומא נ. סא., מנחות כו., תוספתא יומא פ"ג, ב"ק ספ"א, וכן חולק עם ר' אחא כשבת לב., ועם אבא יוסי בן דוסתאי כזבחים קטז:. ויען שלא מצינו אותו בין חכמי אושא לכן נראה שכל מחלקותו עם חביריו היה זה עוד טרם שהתקבצו לאושא תחת נשיאת רש"בג, וראיה לזה מצאתי שחולק עם ר' יוסי בעירובין פ"י מ"י בדין נגר שיש בראשו גלוסטרא ואמרו ע"ז ביבמות צו: שנקרא ס"ת בחמתן והיה שם ר' יוסי בן קיסמא, וידוע שר"י בן קיסמא נפטר עוד טרם שנהרג ר' חנינא בן תרדיון כע"ז יח. והלכותיו שנמצאו במשנה הוא מה שקיבל רבי ממנו בלמדו לפניו, ולכן לא מצינו הרבה הלכות ממנו במשנה.
וכן נזכר רא"בש במשנה כלאים פ"ט מ"ג, כתובות פ"ג מ"ו (ואמרו שם בגמרא מ. ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה), גיטין פ"ט מ"ד, יבמות פ"יג מ"יא (והוא ר"א בן שמוע כמפורש נדה ח:), סוטה פ"ד מ"ג (לפי גרסת הגמרא), תמורה פ"ב מ"ג, כריתות פ"ג מ"ג, כלים פ"ג מ"ב, טהרות פ"ו מ"ד (כן הוא הגרסא ר' אלעזר בתוס' ב"ב נה: ד"ה כ"א) שם מ"ה מ"ו, מכשירין פ"ו מ"ז, עוקצין פ"א מ"ב, ובכל אלו המקומות ידוע לנו בבירור שהוא ר' אלעזר ולא ר' אליעזר ואך נשתבשו לפעמים ע"י המעתיקים בשיוו השמות.
ומצינו תמורה פ"ג מ"ג שחולק על ר' אליעזר, ובדרכי המשנה יאמר שגם בשקלים פ"ד מ"ז מ"ח, וביבמות פ"יג מ"יא חולק על ר' אליעזר ושגגה היא כי בשקלים לא נזכר כלל ר' אלעזר וביבמות סובר כר' אליעזר ולא שחולק עליו.
הלכותיו המפורסמות
יבמות פ"ו מ"ד שכה"ג יכול לישא בוגרת, ובגיטין פ"ג מ"ב הכותב טופסי גיטין מכשיר ר"א בכולן חוץ מגיטי נשים, ושם פ"ט מ"ד עדי מסירה כרתי, וב"מ פ"ו מ"ח המעביר חבית ממקום למקום בין שומר חנם בין ש"ש ישבע, ויומא ג. אין חטאת צבור מתה, ובחולין ד. מצת כותי אסורה.
באגדה מצינו דבריו היקרים בחגיגה יב. שהעולם עומד על עמוד אחד וצדיק שמו, ובספרי עקב פ"ב הספר והסייף ירדו כרוכין מן השמים, ומאמרו היקר אבות פ"ד מי"ב יהיה כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חברך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים. ובאמת היה נאה דורש ונאה מקיים כאשר הבאנו לעיל, ובמגילה כז: וסוטה לט. כששאלו אותו במה זכה לאריכת ימים השיב מימי לא עשיתי קפנדריא לבית הכנסת ולא פסעתי על ראשי עם קדוש ולא נשאתי בפי בלא ברכה (כהן היה, רש"י).
ובספר ועד חכמים צד ג: יאמר שר"א התפלל ברכות טז: יה"ר שהשכן בפורינו אהבה וכו' ובמחילה שגג בזה כי שם הוא ר' אלעזר בן פדת האמורא ולא רא"בש.
מחייו הפרטים לא מצינו שום דבר זולת מעשה נפלא מה שיסופר עליו קה"ר רפ"יא, שפ"א נטבעה ספינה וכל האנשים אשר בה, ואך איש אחד ניצל והיה ערום והתחבא בכיף ימא וראה אנשי מב"י עולין לרגל לירושלים (וכידוע שגם אחר החורבן היו עולין לירושלים אם אך היה להם רשות) א"ל מן בני עשו אחיכם אנא הבו לי כסות להתכסות, ולא רצו, והשיבו כן יתערערן כל אומתך. וביניהם היה ר"א בן שמוע א"ל רואה אני שאתה הנכבד
