משנה עירובין י י

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק י · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

נגר שיש בראשו גלוסטרא, רבי אליעזר אוסר, ורבי יוסי מתיר.

אמר רבי אליעזר: מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר, עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן.

רבי יוסי אומר: איסור נהגו בה; בא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן.

משנה מנוקדת

נֶגֶר שֶׁיֵשׁ בְּרֹאשׁוֹ גְּלוּסְטְרָא,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר [נ"א: ר' אֶלְעָזָר] אוֹסֵר, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר [נ"א: ר' אֶלְעָזָר]:
מַעֲשֶׂה בַּכְּנֶסֶת שֶׁבִּטְבֶרְיָא,
שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ הֶתֵּר,
עַד שֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים וַאֲסָרוֹ לָהֶן.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִסּוּר נָהֲגוּ בָּהּ;
בָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים וִהִתִּירוֹ לָהֶן:

נוסח הרמב"ם

נגר שיש בראשו קלוסטרה -

רבי אליעזר - אוסר; ורבי יוסי - מתיר.
אמר רבי אליעזר: מעשה בבית הכנסת שבטבריה, שהיו נוהגין בו היתר, עד שבא רבן גמליאל וזקנים ואסרוהו להם.
רבי יוסי אומר: איסור היו נוהגין בו, והתירוהו להם.

פירוש הרמב"ם

נגר - היא קורה שעושין אותה בשתי וערב, ונוהגין אותה בדלתות ונועלין בה השערים, וקוראין אותה בני אדם בלשון ערבי "מערץ", ועניינו כמו בריח לפי שהוא מבריח מן הכותל אל הכותל.

וקלוסטרא - דמות רמון או מרובעת וכיוצא בו ממה שיורה עליו שהוא כלי, ואינו קורה בעלמא שהוא אסור לטלטלה בשבת.

והלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נגר - כעין בריח שתוחבים בכותלים או באסקופה לנעול בו הדלת:

גלוסטרא - שראשו עבה ועגול כמין רמון ועשוי כבוכנא שראוי לדוך בו פלפלין. ואע"ג דתורת כלי עליו אוסר ר' אליעזר אא"כ קשור ותלוי בדלת ור"י מתיר והל' כר"י:

פירוש תוספות יום טוב

ורבי יוסי מתיר. כיון שיש לו תורת כלי עליו ואע"פ שמלאכתו לאיסור. לצורך גופו שרי לטלטל. כדפי' הר"ב משנה ד' פי"ז דשבת ועי' עוד במשנה דלקמן:

יא נגר הנגרר. כתב הר"ב שאין בראשו גלוסטרא דאי יש הא שרי ליה רבי יוסי לעיל כלומר והכא רבי יהודה דנמי הלכה כמותו. לא התיר אלא בנגרר ולא ניחא ליה לפרש דלעיל נמי לא התיר רבי יוסי אלא בנגרר ור"א דפליג בעי קשור ותלוי כדפי' הר"ב שם. דס"ל דהואיל ור' יוסי משום דיש עליו תורת כלי מתיר לא איכפת לן אפי' אם אינו קשור כלל. וזו היא סברת הרמב"ם גם הטור סי' שי"ג לנוסח שכתב הב"י:

והנגרר אף במדינה. פי' הר"ב הואיל וקשור אע"פ שאינו תלוי והלכה כר"י. ולא קשיא הלכתא אהלכתא דבמשנה ז' פי"ז דשבת פסק כחכמים דפקק החלון אפי' אינו קשור ותלוי פוקקים בו. דנגר שאני שהוא בריח שתוחבין בו כדפי' הר"ב משנה י' דומה טפי לבנין והלכך בעי קשירה מיהת. כ"כ הטור. והמגיד בפכ"ו מה"ש מדקדק מל' הרמב"ם דמחלק דפקק החלון שהוא מתוקן ומוכן לכך מאתמול ויש לו תורת כלי עליו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לד) (על המשנה) מתיר. כיון שיש תורת כלי עליו ואע"פ שמלאכתו לאיסור. לצורך גופו שרי לטלטל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

נגר שיש בראשו גלוסטרא:    ביד שם פכ"ו סי' ט' ובטור א"ח סי' שי"ג:

ר' אלעזר אוסר:    גרסינן בלא יו"ד שהוא ר' אלעזר בן שמוע חברו של ר' יוסי: ובגמ' בניטל באגדו כשהוא קשור ותלוי בחבל של קיימא וראוי לטלטל ע"י אותו חבל ואינו נפסק בידים כ"ע ל"פ דשרי דכיון דקשור ותלוי יפה מוכחא מילתא דלנעול קאי ולא מיחזי כבונה כי פליגי בשאינו ניטל באגדו שהחבל דק ואם היה רוצה לטלטלו משיטלטלנו באותו חבל מיד נפסק דמ"ס כיון דיש בראשו גלוסטרא תורת כלי עליו ומ"ש כיון דאינו ניטל באגדו לא ופירשו תוס' ז"ל דס"ל לר' יוסי כר' יהודה דשרי בנגר והכא איירי בקשור בעברא דדשא דמודה ר' יהודה בשאינו ניטל באגדו כדמוכח בסמוך בגמ' ומש"ה בעי במתני' שיהא בראשו גלוסטרא ומתני' דלעיל דדלת שבמוקצה וחדקין שבפרצה דבעי שיהו גבוהין מן הארץ נראה לפ' אע"ג דיכול לעמוד ע"י אותו חבלי מ"מ אינו ניטל באגדו שאם היו רוצין לטלטלו ממקום למקום ע"י אותו חבל היה נפסק מש"ה צריך שיהיו גבוהין מן הארץ ואתיא נמי כר' יהודה דכותיה פסקינן דאי הוה ניטל באגדו אפי נגרר ובלא גלוסטרא ואפי' קטיר בעברא דדשא מתיר ר' יהודה כדמוכח הכא בגמ' ע"כ:

א"ר אלעזר מעשה בבית הכנסת של טבריא וכו':    שלהי האשה רבה אמרי ר' אמי ור' אסי כל כך נחלקו בהאי נגר בבית הכנסת של טבריא עד שנחלק ס"ת בחמתן וא"ר יוסי בן קסמא תמה אני אם יהיה בית הכנסת זה ע"ז וכן הוה רחמנא לישזבן: ובירושלמי דשקלים פ' שני קאמר בבית הכנסת של טרסיים אפילו בירושלמי מכתיבת יד: ר' יוסי אומר איסור היו נוהגין בו והתירוהו להם וא"ת והא אמרי' בנדרים בפ' ואלו נדרים ובפ' מקום שנהגו דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בשניהם וי"ל דהיינו כשיודעין שמותר ומחמירין על עצמן שלא ירגילו בני אדם להקל ויבואו להתיר איסור אבל אם מחמירין מחמת טעות מותר להתיר בפניהם תוס' ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

סא) נגר [ריעגעל].

סב) שיש בראשו גלוסטרא [קנאפף], דתורת כלי עליו לדוך עמו פלפלין דאילו בלי גלוסטרא היינו נגר המוכרן דלכ"ע אסור [כמי"א].

סג) ר' אליעזר אוסר לנעול בו, אא"כ קשור ותלוי [כשבת פי"ז מ"ז].

סד) ורבי יוסי מתיר מדתורת כלי עליו, אף שמלאכתו לאיסור, שרי לטלטלו לצורך גופו להתיר, כגון לנעול בו.

סה) בא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן ואע"ג דדברים המותרים ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתיר בפניהן [כפסחים דנ"א א'] היינו בידעו שהוא מותר והחמירו ע"ע משא"כ בשטעו בדין [כי"ד רי"ד].

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים