משנה אבות ד יב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ד · משנה יב | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

רבי אלעזר בן שמוע אומר, יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבךלב, ומורא רבך כמורא שמים.

משנה מנוקדת

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר:

יְהִי כְּבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ;
וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ, כְּמוֹרָא רַבְּךָ;
וּמוֹרָא רַבְּךָ, כְּמוֹרָא שָׁמַיִם:

נוסח הרמב"ם

רבי אלעזר אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך ככבוד חברך וכבוד חברך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמיים.


פירוש הרמב"ם

( אין פירוש על משנה זו )


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך - שבן מצינו במשה שאמר ליהושע תלמידו בחר לנו אנשים, (שמות יז) עשאו שוה לו:

וכבוד חברך כמורא רבך - דא"ל אהרן למשה בי אדוני, (במדבר יב) ואחיו גדול ממנו בשנים היה לג וקרי ליה אדוני:

ומורא רבך כמורא שמים - דכתיב (שם יא) אדוני משה כלאם, כלם מן העולם, כיון שמרדו בך כאילו מרדו בהקב"ה וחייבים כליה:

פירוש תוספות יום טוב

יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. ובמד"ש בשם הר"ר מנחם לבית מאיר דגרסינן ככבוד חבירך. וכ"כ הר"ם אלמושנינו בשם רש"י ז"ל דגרסינן כשל חבירך. ושהיא הגרסא הנכונה. ובדרך חיים הסכים לגרסת הספרים דאין ידוע כבוד חברו אם חביב עליו ואיך יתלה בו הכבוד ועיין פ"ב משנה י':

וכבוד חבירך כמורא רבך. כדאמרינן בסוף פ' אלו מציאות [דף ל"ג] ת"ח שבבבל עומדים זה מפני זה ומקרעים זה על זה ומספידים זה על זה ופירש"י כדין תלמיד לרבו לפי שיושבים יחד בבית המדרש ומקשין. ומפרקין זה לזה ולמדים זה מזה מדרש שמואל בשם הרי"א ז"ל. עוד שם בשם המפרשים ולא שמשוה אותם לגמרי שא"כ הכל שוה. אלא לענין החבוב הוא דמשוה אותם. כלומר שיהא חביב עליו כפי שהוא בטבע אוהב וחביב בעיניו לכבד או לירא מי שהוא במדרגה גדולה ממנו. ומלת חביב נמשכת לכולם:

וכבוד חבירך כמורא רבך. פירש הר"ב דאמר ליה אהרן למשה בי אדוני וכו' וקרי ליה אדוני. והכי איתא בס"פ כ"ו מאבות דר"ן וכן העתיק רש"י סוף פרשת בשלח. והא דלא נקט קרא דקדים אל יחר אף אדוני שבפרשת כי תשא. דהתם אפשר למדחי דקרי ליה אדוני כי ירא מפני האף והחמה. אבל בי אדוני לא אמר בשביל עצמו אלא בשביל אחותו. ולמה ליה למקרייה אדון אלא ש"מ דכבוד חבירו כמורא רבו. ומ"ש הר"ב ואחיו גדול ממנו בשנים הוה. והכי איתא התם כלומר ואע"פ שמשה רבו היה הנה גם לאהרן יתר שאת שהוא אחי והגדול ודרשינן בפרק הנושא [דף ק"ג]. ואת אמך לרבות אחיך הגדול. ולפיכך מן הדין שקולים היו. ונדונים כחברים. ואפ"ה קרי ליה אדוני. ונ"ל דכל זה הוא דרך דרש ואסמכתא בעלמא ומשנת חסידים היא. ומש"ה אבעיא לן בפ"ק דקדושין [דף ל"ג] בנו והוא רבו מי יעמוד מפני מי ולא אפשיטא. והו"ל למפשטה ממתני' דהכא. וכ"ש להרמב"ם שפוסק בפ"ו מהלכות ממרים שאין האב עומד בפני הבן שהוא רבו. ותקשה מתני' דהכא שמחייב את הגדול לקיים כבוד ומורא באחיו הקטן והוא רבו. ואפשר דשאני כבוד אב דבהדיא כתיב משא"כ כבוד אח גדול דמרבויא אתיא. וה"נ קרי ליה הרמב"ם מד"ס בסוף פרק הנזכר. וע"פ דרכו דכל דאתיא מדרשא מד"ס קרי ליה. וכמו שכתבתי בריש מסכת עירובין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לב) (על המשנה) כמורא רבך. כדאמרינן בב"מ דף ל"ג. ופירש"י לפי שיושבים יחד בבהמ"ד ומקשין ומפרקין זה לזה ולמדין זה לזה. ע"כ. ולא שמשוה אותם לגמרי, שא"כ הכל שוה, אלא לענין החבוב הוא. כלומר שיהא חביב עליו כפי,. שהוא בטבע אוהב וחביב בעיניו לכבד או לירא מי שתוא מדרגה גדולה מזו. ומלת חביב נמשכת לכולם. מד"ש:

(לג) (על הברטנורא) כלומר ואע"פ שמשה רבו היה, הנה גם לאהרן יתר שאת שהוא אחיו הגדול. ודרשינן בכתובות דף ק"ג ואת אמך לרבות אחיך הגדול, ולפיכך מן הדין שקולים היו ונדונים כחברים, ואפ"ה הכי קרי ליה אדוני. וכ"ז רק ממדת החסידות היא. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ר"א בן שמוע כו' חביב עליך כשלך:    עי' בתי"ט וגם הרב מקוצי גריס ככבוד חברך וגם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל הגיה ככבוד חברך וגם מחק מלות בן שמוע. ואיתה להאי בבא דיהי כבוד וכו' ומורא רבך וכו' ביד הלכות ת"ת רפ"ה וסימן י"ב ובטור יו"ד סימן רמ"ב. ובס' הפרפראות ריש פ' נצבים לפני ה' אלהיכם ראשיכם מקיש ראשיכם לאלהיכם לומר מורא רבך כמורא שמים עד כאן:

תפארת ישראל

יכין

רבי אלעזר בן שמוע אומר:    מג' טעמים רגיל אדם לדחות דברי החולק עמו בשום דבר. (א) מפני שהחולק עמו הוא קטן ממנו, לכן אע"ג שמסתבר טפי כהחולק, אפ"ה ידחהו בקש. (ב) או שהחולק עמו שוה לו, וגם בהדבר שחולקים זה עם זה, סברתו וסברת חבירו שקולים, יש לומר כך ויש לומר כך. ואעפ"כ יתעמל טפי להעמיד דברי עצמו, מדאומר בלבו מה עדיף חבירי ממני, ולמה אני אודה לו ולא הוא לי. (ג) או שהחולק עמו הוא רבו. אבל דברי עצמו מסתברים טפי מדברי רבו ולכן לא יודה לו. לכן הזהיר על שלשתן:

יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך:    דלפעמים התלמיד הוא כמוצא מרגליות עם קליפתה העבה, וכשילטשנה הרב אז תבהיק אורה. ולכן תדקדק יפה בדבריו, ואם. יש בהם ממש תקיימם. וכמשחז"ל [תענית ד ז א'] ומתלמידי יותר מכולם:

וכבוד חבירך כמורא רבך:    כבוד, היינו שלא לסתור דברי שכנגדו בלי טעם. אבל מורא היינו כשהסברא להיפך, אפ"ה מצד יראה לא יסתרם. ולהכי בתלמיד הזהיר שרק יכבדו לבלי לסתור דבריו בלי טעם. אבל כשיש פנים לדברי הרב ויש פנים לדברי התלמיד, מחוייב התלמיד לבטל סברתו מפני סברת הרב, וכדאמרינן [חולין קל"ז] דא"ל ר' יוחנן לאיסי תלמידו, א"כ מה בין דידי לדידך. אבל בחבירו כשיש פנים לכאן ולכאן, לא יסתור דבריו בלי שום טעם, כמו במורא רבו כשיש פנים לכאן ולכאן שוודאי לא יסתור דבריו בלי שום טעם. מיהו כשהדעת נוטה לסתור דברי חבירו, רשאי לסתור דבריו:

ומורא רבך כמורא שמים:    מה מצות ה' אינך רשאי להרהר אחריהם, ואפילו כשאין סברתך מסכמת להם. ותו שהרי גם בכל מקום הרי צריך שיהיה מורא שמים עליך, כמ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד. כ"כ ברבך לא תסתור דבריו, אפילו נראין דבריך מדבריו [כי"ד ר"מ ורמ"ב]. וגם בכל מקום אפילו שלא בפניו לא תחלוק עליו, רק תחשוב א"ע תמיד כיושב לפני רבך. וכדאמרינן [פסחים דנ"א ב'] אני ראיתי רבי יוחנן שאכל, אוכל בין בפניו ובין שלא בפניו. דכל המהרהר אחר רבו מהרהר אחר השכינה [כסנהדרין דק"י ע"א]. ותוכן כוונת דברי התנא, שכל המתעסק עם אדם, יחשבנו לאותו אדם במדריגה יותר גבוה מאשר הוא באמת, דתלמידו יחשיבו כריעו, ולריעו כרבו, ולרבו יחשיב כאילו הוא יותר מאדם:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

מגן אבות (רשב"ץ)


הפירוש רבי אלעזר הנזכר סתם במשנה ובברייתות הוא תלמידו של ר' עקיבא כרבי מאיר וחביריו והוא ר' אלעזר בן שמוע כמו שכתב רש"י ז"ל בפרק ראשון משבת והיה כהן כמו שנזכר בפר' בני העיר ובפרק אלו נאמרין לא נשאתי כפי בלא ברכה ורבינו הקדוש למד בפניו כמו שאמרו ביבמות בפרק הערל ובפרק אחרון מיומא כשהלכתי ללמוד תורה לפני רבי אלעזר בן שמוע וכן בפרק כיצד מעברין ובפרק הקומץ רבה אמר ר' כשהלכתי למצות מדותי אצל רבי אלעזר בן שמוע. והגירסא הנכונה היא כמו שכתבתיה וכן בספר רבינו משה ז"ל וכן כתבה רבינו שלמהז"ל בפירוש התורה בפרשת בשלח וכן אמר רבי אליעזר בפרק שני אבל בכאן רבינו שלמה ז"ל כתב חביב עליך ככבוד חבירך וכן כתבה רבינו יונה ז"ל וכן היא במשניות שלנו ופירשוה קרוב לכבוד חבירך או שיזהר בזה כמו בזה כל אחד כפי מדרגתו שאינו בדין שיכבד תלמידו בשוה כמו שיכבד חבירו וכן מתפרש המשנ' כולה שיהיה כבוד חבירו קרוב למורא רבו ומורא הרב קרב למורא שמים שהרי הקישן הכתוב שנאמר את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים כמו שנזכר בראשון מקדושין ובפרק שור שנגח ארבעה וחמשה ובפרק כל שעה ונתן הכבוד אל התלמיד והמורא אל הרב ואל השמים כי כן הדין לכבד מי שהוא שוה לו או קטן ממנו הכל כפי מדריגתה והמורא ממי שהוא גדול ממנו. אבל יש תימה בגירסא זו שלא מצינו שחייבה תורה לכבד החבירים אלא לגדולים כאב וזקן שקנה חכמה ואיך יאמר יהי כבוד תלמידך חביב עליך ככבוד חבירך. ולגירסת רבינו משה ז"ל פירש רבינו שלמה ז"ל בפירוש החומש בפרשת בשלח כי סמכו לכבוד תלמידך חביב עליך כשלך ממה שאמר משה ליהושע שהיה תלמידו בחר לנו אנשים עשאו שוה לו וכבוד חבירך כמורא רבך מן ויאמר אהרן אל משה בי אדני והלא היה חבירו ואחיו גדול ממנו ואמר לו בי אדני כאלו היה רבו ומורא רבך כמורא שמים שנא' אדני משה כלאם כלם מן העולם כיון שמרדו בך הרי הם כאלו מרדו בהקב"ה וחייבים כלייה וכן הוא אומר ואתה תהיה לו לאלהים וכן היא מפורשת באבות דרבי נתן ובמכילתא וכן כתב בעל הערוך בערך כבד ובירושלמי דנדרים אמרו הכל מודים בכבוד רבו שאין מעמיד נדרו דתנן ומורא רבך כמורא שמים כלומר שאף החולק בכבוד אביו ואמו מודה בכבוד רבו שאין אדם מעתיד נדרו ויבטלנו מפני כבודם על כן אין פותחין לו בכבוד רבו ובפ' ערבי פסחים אמרו אמר אביי כי הוינן בי רבה הוה זגינן אברכי דהדדי פירוש משום הסבת שמאל כי הוינן בי רב יוסף אמר לא צריכיתו מורא רבך כמורא שמים: