עיקר תוי"ט על תרומות ג
משנה תרומות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) גמרא ר"פ האשה רבה. ופירשו התוספ' כלומר יפריש על מה שהוא טועם מיניה וביה כדי שיטעום ותו לא ע"כ דבלאו הכי א"א דטבל אסור לכהן:
(ב) (על הברטנורא) ירושלמי. וק"ק כיון דמשלם הכהן הראשונה א"כ לא נתן תרומה ממנה. ועיין בתוי"ט:
(ג) (על המשנה) אינה מדמעת. אלא יוציאנה מאותן חולין שיעור מה שנפל בהן בלבד. ועל שם שהתרומה נקראת דמע כדלקמן מ"ו קראו למעורב ממנו מדומע:
.אין פירוש למשנה זו
(ד) (על הברטנורא) שהרי כשתרם כל אחד ואחד כבר נתקנו החצאין ונעשו חולין ומיהו לאו חולין גמורין הן שהרי לא נתקנו אלא מתרומה גדולה ועדיין טבולין למעשרות ות"מ:
(ה) (על המשנה) תרומת השני תרומה פירוש אף תרומת השני תרומה כן כתב בכסף משנה פ"ד מה"ת ה"ח ע"ש:
(ו) (על הברטנורא) תמיה לי אמאי מפרש אליבא דר"ע דודאי דאף לרבנן שייכא להך בד"א. תוי"ט (ובת"ח תירץ דע"כ קאי על תרומת הא'. וא"כ לרבנן אף בלא הרשה תרומתו תרומה):
(ז) (על הברטנורא) כלומר שלכך השכירו חברים כדי שעי"כ יכולים להפריש בטהרה אבל אין לומר שהשכירום כדי להפריש דהיינו הרשה:
(ח) (על הברטנורא) אבל עכשיו אין תורמין דא"כ הוי כתורם מן היין על הענבים שבגת ואין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו דהני ענבים דרוכות הן וכדתנן במ"ח פ"ק:
(ט) (על הברטנורא) כלומר אבל בתרומה גדולה ס"ל כר'א חסמא:
(י) (על המשנה) מה שעשה עשוי. דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני דאי ס"ד לא מהני אמאי לקי הכי אמר אביי ורבא אמר לא מהני מידי והאי דלקי דעבר אמימרא דרחמנא ופריך ממתניתין לרבא ומשני שאני התם דאמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו:
(יא) (על הברטנורא) לכך קרא לתרומה דמע לפי שנוהגת בלח. ובכורים אינו אלא ביבש שהרי אין מביאין בכורים אלא מפירי כדתנן בסוף מכילתין:
(יב) (על הברטנורא) לא תאחר ממלאתך ודמעך מי שראוי להקדים אלו החוקים מקצתם על קצתם הר"מ:
.אין פירוש למשנה זו
(יג) (על המשנה) שאיני נהנה לזה. כלומר ממה של זה. דוגמא לדבר בפרשת וישלח, למי אתה, פירש"י של מי אתה:
(יד) (על המשנה) שוין. ודוקא כששפתיו ולבו מכחישין זה את זה אבל לא מכחישין זה את זה מהני בתרומה וקדשים:
(טו) (על הברטנורא) מדבריהם גזירה משום בעלי כיסין שלא יהיה זה הממון של ישראל ויתלה אותו בכותי כדי לפוטרו. הר"מ:
(טז) (על המשנה) ר' יהודה אומר כו' וחכ"א. משמע דערלה לכ"ע יש להן דאם ערלה אין כאן רבעי נמי אין כאן וטעמו דר"י לא משום דסבר דהיה קנין לעו"ג בא"י להפקיע חובתו דהא איפכא שמעינן ליה במנחות. אלא לא קאמר ר"י הכא אלא בסוריא. הר"ש:
(יז) (על הברטנורא) וכן מצינו בתרומת חוצה לארץ במ"ג פרק ז':