משנה תרומות ג דפוסים
משנה תרומות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
התורם קישות ונמצאת מרה, אבטיח ונמצא סרוח, תרומה, ויחזור ויתרום.
התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ, אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה, אינה תרומה.
אם משתרמה החמיצה, הרי זו תרומה.
אם ספק, תרומה, ויחזור ויתרום.
הראשונה, אינה מדמעת בפני עצמה, ואין חייבין עליה חומש.
וכן השניה.
נפלה אחת מהן לתוך החולין, אינה מדמעתן.
נפלה שניה למקום אחר, אינה מדמעתן.
נפלו שתיהן למקום אחד, מדמעות כקטנה שבשתיהן.
השותפין שתרמו זה אחר זה, רבי עקיבא אומר, תרומת שניהם תרומה.
וחכמים אומרים, תרומת הראשון, תרומה.
רבי יוסי אומר, אם תרם הראשון כשיעור, אין תרומת השני תרומה.
ואם לא תרם הראשון כשיעור, תרומת השני תרומה.
במה דברים אמורים? בשלא דיבר. אבל הרשה את בן ביתו או את עבדו או את שפחתו לתרום, תרומתו תרומה.
ביטל, אם עד שלא תרם ביטל, אין תרומתו תרומה.
ואם משתרם ביטל, תרומתו תרומה.
הפועלים, אין להן רשות לתרום, חוץ מן הדרוכות, שהן מטמאים את הגת מיד.
האומר: תרומת הכרי זה בתוכו, ומעשרותיו בתוכו, תרומת מעשר זה בתוכו, רבי שמעון אומר, קרא שם.
וחכמים אומרים, עד שיאמר בצפונו או בדרומו.
רבי אלעזר חסמא אומר, האומר תרומת הכרי ממנו עליו, קרא שם.
רבי אליעזר בן יעקב אומר, האומר עישור מעשר זה עשוי תרומת מעשר עליו, קרא שם.
המקדים תרומה לביכורים, מעשר ראשון לתרומה, ומעשר שני לראשון, אף על פי שהוא עובר בלא תעשה, מה שעשה עשוי, שנאמר (שמות כב): "מלאתך ודמעך לא תאחר".
ומניין שיקדמו הביכורים לתרומה? זה קרוי תרומה וראשית, וזה קרוי תרומה וראשית.
אלא יקדמו ביכורים, שהן ביכורים לכל.
ותרומה לראשון, שהיא ראשית.
ומעשר ראשון לשני, שיש בו ראשית.
המתכוון לומר תרומה, ואמר מעשר, מעשר ואמר תרומה, עולה ואמר שלמים, שלמים ואמר עולה, שאיני נכנס לבית זה ואמר לזה, שאיני נהנה לזה ואמר לזה, לא אמר כלום, עד שיהיו פיו ולבו שווין.
הנכרי והכותי, תרומתן תרומה, ומעשרותיהן מעשר, והקדשן הקדש.
רבי יהודה אומר, אין לנכרי כרם רבעי.
וחכמים אומרים, יש לו.
תרומת הנכרי, מדמעת, וחייבין עליה חומש.
ורבי שמעון פוטר.
משנה תרומות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב