משנה תרומות ג רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) התורם קישות, ונמצאת מרה,

אבטיח, ונמצא סרוח -
תרומה - ויחזור ויתרום.
התורם חבית של יין, ונמצאת של חומץ -
אם ידוע, שהיתה של חומץ עד שלא תרמה -
אינה תרומה.
ואם משתרמה, החמיצה -
הרי זו תרומה.
ואם ספק -
תרומה - ויחזור ויתרום.
הראשונה - אינה מדמעת בפני עצמה,
ואין חייבין עליה חומש.
וכן השניה.


(ב) נפלה אחת מהן,

לתוך החולין - אינה מדמעתן.
נפלה שניה,
למקום אחר - אינה מדמעתן.
נפלו שתיהן,
למקום אחד - מדמעות, כקטנה שבשתיהן.


(ג) השותפין, שתרמו זה אחר זה -

רבי עקיבה אומר:
תרומת שניהם - תרומה.
וחכמים אומרים:
תרומת הראשון - תרומה.
ואין תרומת השני, תרומה.
רבי יוסי אומר:
אם תרם הראשון, כשעור -
אין תרומת השני, תרומה.
ואם לא תרם הראשון, כשעור -
תרומת השני, תרומה.


(ד) במה דברים אמורים? -

בשלא דיבר.
אבל הרשה את בן ביתו,
או את עבדו,
או את שפחתו, לתרום -
תרומתו - תרומה.
ביטל -
אם עד שלא תרם, ביטל -
אין תרומתו - תרומה.
ואם משתרם, ביטל -
תרומתו - תרומה.
הפועלים - אין להם רשות לתרום.
חוץ מן הדרוכות -
שהן מטמאין את הגת, מיד.


(ה) האומר: "תרומת הכרי הזה - לתוכו,

ומעשרותיו - לתוכו,
ותרומת מעשר זה - לתוכו" -
רבי שמעון אומר: קרא שם.
וחכמים אומרים:
עד שיאמר "בצפונו", או "בדרומו".
רבי אלעזר חסמא אומר:
אף האומר "תרומת הכרי, ממנו - עליו" - קרא שם.
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
אף האומר "עישור מעשר זה - עשוי,
תרומת מעשר - עליו" - קרא שם.


(ו) המקדים תרומה - לבכורים,

ומעשר ראשון - לתרומה,
ומעשר שני - לראשון,
אף על פי שהוא עובר בלא תעשה -
מה שעשה - עשוי,
שנאמר "מלאתך ודמעך לא תאחר"(שמות כב, כח).


(ז) ומנין שיקדמו הבכורים לתרומה,

זה קרוי תרומה וראשית,
וזה קרוי תרומה וראשית? -
אלא יקדמו הבכורים - שהן בכורים לכל.
ותרומה, למעשר ראשון - שהיא ראשית.
ומעשר ראשון, לשני - שיש בו ראשית.


(ח) המתכוון לומר תרומה - ואמר מעשר,

מעשר - ואמר תרומה,
עולה - ואמר שלמים,
שלמים - ואמר עולה,
שאיני נכנס לבית הזה - ואמר לזה,
שאיני נהנה לזה - ואמר לזה,
- לא אמר כלום,
עד שיהא פיו, ולבו - שווין.


(ט) הנוכרי, והכותי -

תרומתן - תרומה,
ומעשרותן - מעשרות,
והקדשן - הקדש.
רבי יהודה אומר: אין לנוכרי כרם רבעי.
וחכמים אומרים: יש לו.
תרומת הנוכרי - מדמעת,
וחייבין עליה חומש.
רבי שמעון, פוטר.


הדף הראשי של משנה תרומות ג