משנה תרומות ג רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) התורם קישות ונמצאת מרה, אבטיח ונמצא סרוח - תרומה, ויחזור ויתרום.

התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ -
אם ידוע שהייתה של חומץ עד שלא תרמה - אינה תרומה;
ואם משתרמה החמיצה - הרי זו תרומה;
ואם ספק - תרומה, ויחזור ויתרום.
הראשונה - אינה מדמעת בפני עצמה, ואין חייבין עליה חומש; וכן השניה.


(ב) נפלה אחת מהן לתוך החולין - אינה מדמעתן.

נפלה שניה למקום אחר - אינה מדמעתן.
נפלו שתיהן למקום אחד - מדמעות, כקטנה שבשתיהן.


(ג) השותפין שתרמו זה אחר זה -

רבי עקיבה אומר: תרומת שניהם תרומה.
וחכמים אומרים: תרומת הראשון תרומה; ואין תרומת השני תרומה.
רבי יוסי אומר: אם תרם הראשון כשעור, אין תרומת השני תרומה; ואם לא תרם הראשון כשעור, תרומת השני תרומה.


(ד) במה דברים אמורים? - בשלא דיבר;

אבל הרשה את בן ביתו, או את עבדו, או את שפחתו לתרום - תרומתו תרומה.
ביטל - אם עד שלא תרם ביטל, אין תרומתו תרומה; ואם משתרם ביטל, תרומתו תרומה.
הפועלים - אין להם רשות לתרום; חוץ מן הדרוכות, שהן מטמאין את הגת מיד.


(ה) האומר "תרומת הכרי הזה לתוכו, ומעשרותיו לתוכו, ותרומת מעשר זה לתוכו" -

רבי שמעון אומר: קרא שם.
וחכמים אומרים: עד שיאמר בצפונו או בדרומו.
רבי אלעזר חסמא אומר: אף האומר "תרומת הכרי ממנו עליו", קרא שם.
רבי אליעזר בן יעקוב אומר: אף האומר "עישור מעשר זה עשוי, תרומת מעשר עליו", קרא שם.


(ו) המקדים תרומה לבכורים, ומעשר ראשון לתרומה, ומעשר שני לראשון -

אף על פי שהוא עובר בלא תעשה, מה שעשה עשוי, שנאמר "מלאתך ודמעך לא תאחר"(שמות כב, כח).


(ז) ומנין שיקדמו הבכורים לתרומה, זה קרוי תרומה וראשית, וזה קרוי תרומה וראשית? -

אלא יקדמו הבכורים, שהן בכורים לכל;
ותרומה למעשר ראשון, שהיא ראשית;
ומעשר ראשון לשני, שיש בו ראשית.


(ח) המתכוון לומר תרומה ואמר מעשר, מעשר ואמר תרומה,

עולה ואמר שלמים, שלמים ואמר עולה,
שאיני נכנס לבית הזה ואמר לזה, שאיני נהנה לזה ואמר לזה -
לא אמר כלום; עד שיהא פיו ולבו שווין.


(ט) הנוכרי והכותי - תרומתן תרומה, ומעשרותן מעשרות, והקדשן הקדש.

רבי יהודה אומר: אין לנוכרי כרם רבעי; וחכמים אומרים: יש לו.
תרומת הנוכרי מדמעת, וחייבין עליה חומש; רבי שמעון פוטר.


הדף הראשי של משנה תרומות ג