עיקר תוי"ט על תרומות א

משנה תרומות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) ותימה לפרושי מתני' בכה"ג דממה נפשך אי קאי על לא יתרומו אם כן נימא דדוקא חמשה לא יתרומו הא אחרים אפילו לכתחלה תורמים ואי קאי על ואם תרמו אין תרומתן תרומה משמע נמי הא אחריני אם תרמו בדיעבד מיהא תרומתן תרומה. תוי"ט:

(ב) (על הברטנורא) ירושלמי והך קרא בתרומת המשכן כתיב וילפינן מיניה תרומת כהנים מדאקרי נמי תרומה כדכתיב ואני נתתי לכם את משמרת תרומתי. הר"מ:

(ג) (על הברטנורא) וכן היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו העושה אחת מאלו הוא שוטה:

(ד) (על המשנה) אין תרומתו תרומה. משום דהעו"ג אינו בכלל עם החייבים לתרום לפיכך הוציאו מן הכלל ושנאו בבבא בפני עצמה:

(ב)

(ה) (על הברטנורא) ואתיא כתנא קמא דמשמה ג' פרק ב' דברכות דפסק הלכה כמותו דהתם נמי לכתחלה מודה דצריך להשמיע לאזניו:

(ג)

(ו) (על המשנה) ר' יהודה אומר כו'. בפרק ב' דמגילה משנה ד' כתבתי בשם התוס' בשהגיע לחינוך והכי נמי דכוותיה ומשום הכי תנן שלא הביא שתי שערות דמשמע דבסמוך להן מיירי אבל הר"ש מוכיח דהכא בכל קטן קאמר ומשום ר"י נקט. פירוש:

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

(ז) (על הברטנורא) וכן פירש הר"מ. ודבר תימה הוא דמאי קמ"ל שאין פוטר עצמו מחובו בשל אחרים ונרראה כפירש הירושלמי דבעני עצמו שיש לו פירות של טבל מיירי. ואין תורמין מהן משום דהוי מפטור על החיוב:

(ח) (על הברטנורא) ונוסחא אחרינא של הר"מ. שלא נטלה תרומתו. ומפרשה שלא יעשה אותו מעשר ראשון תרומה גדולה אלא אם כן חושב כמה יש בו מן התרומת מעשר ומה שישאר הוא שרשאי לעשות תרומה גדולה על כריו. והוא תימה דמאי קמ"ל פשיטא שאי אפשר לבן לוי לשלם חוב תרומה גדולה שעליו מתרומת מעשר שכבר נתחייב לתתה לכהן. ואפשר דקמ"ל דכיון שבשעה שתרם לא חישב בדעתו שיפריש תחילה התרומת מעשר שבו לפיכך אין תרומתו תרומה כלל לפי שנמצא תורם מן התרומת מעשר שבו על הטבל ובמזיד מיירי כמ"ש בפ"ב מ"ב. תוי"ט:

(ט) (על הברטנורא) ותימה לי מנין דהא במעשר ראשון קראי דרשינן בפרק ז' דברכות ואולי מסברא מפני ששם מעשר אתד הוא ואפילו תרומה ילפינן ממעשר כמ"ש לקמן. תוי"ט:

(י) (על הברטנורא) ומנין יודע שהביאה שליש כל שזורעה ומצמחת בידוע שהביאה שליש. בשם הירושלמי ועיין בתוי"ט:

(יא) (על הברטנורא) ולפי זה מן המחובר על המחובר נמי לא וקשיא אמאי לא תני לה. תוי"ט: [יב] לפי שענין אחד כולל אותם והוא שיוציא מזה מה שהוא חייב בו מן החוק. הר"מ:

(יג) (על המשנה) מפירות חוצה לארץ. שנתחייבו בתקנת נביאים או תקנת חכמים במ"ג סוף ידים. משום דהוי אמינא דלעיל מ"א לא אמעיט אלא דר' יוסי איצטריך תו הכא. ועתוי"ט:

(ו)

(יד) (על המשנה) האלם. וא"ת אמאי לא כליל בהדי הנך ה' חרש המדבר ואינו שומע ולתני ששה ואמאי תני לה במשנה ב' באפי נפשיה. וי"ל דהואיל ולעיל בעי לפרושי פלוגתא דר"י ור' יוסי בקטן תני נמי פירושא דחרש שנשנה קודם לקטן. תוי"ט:

(טו) (על המשנה) ואם תרמו תרומתן תרומה. לפי שאין הברכות מעכבות וכן אם תרם בדיעבד מן הרע על היפה תוי"ט:

(ז)

(טז) (על המשנה) לא במדה כו' ואע"ג דחכמים נתנו בו שיעור כדתנן במ"ג פ"ד מכל מקום יעשה כדין תורה ולא יתרום במדה כו' אלא אומדו ומפריש בדעתו כשיעור דלקמן. תוי"ט:

(ח)

(יז) (על המשנה) שזה דומה לתורם מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו:

(יח) (על המשנה) ויחזור ויתרום. לא אתפרש אם יתנם שתיהן לכהן בלא דמים ומשום קנסא או שיתן לכהן השניה בדמים כמו ברפ"ג:

(יט) (על הברטנורא) חוץ מדמי תרומה שבה כדין מדומע ועיין בתוי"ט:

(כ) (על הברטנורא) ר"ל תרומת מעשר. דמדאורייתא כבר נתקנה מתרומה גדולה שהראשונה היא תרומה מדאורייתא:

(ט)

.אין פירוש למשנה זו

(י)

(כא) (על הברטנורא) וה"נ התורם שמן על הזיתים שאף על פי שתרומתו תרומה מכל מקום צריך שיחזיר ויתרום כדלעיל מ"ח וחד מתרי נקט: