משנה תרומות א ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק א · משנה ב | >>

חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום.

ואם תרם, תרומתו תרומה.

חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום, שאינו לא שומע ולא מדבר.

משנה מנוקדת

חֵרֵשׁ הַמְּדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, לֹא יִתְרוֹם;

וְאִם תָּרַם, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם, שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵע וְלֹא מְדַבֵּר.

נוסח הרמב"ם

חירש המדבר, ואינו שומע - לא יתרום.

ואם תרם - תרומתו, תרומה.
חירש, שדיברו בו חכמים בכל מקום -
שאינו שומע, ולא מדבר.

פירוש הרמב"ם

חרש - בלשוננו הוא שאינו שומע.

ורז"ל קוראים גם כן לאילם חרש, לפי שסיבת האילמות היא חרשות, יתחרש בעובר בעודו בבטן אמו, ולא ישמע מה שמדברין לו, וכבר נתבאר זה בספר השאלות הטבעיות, וקרא לאילם בסבת האילמות חרש.

ודע כי כשנולד באדם החרשות אחר ששמע, או נשתתק אחר שהיה מדבר, מותר לו לתרום:

פירוש רבינו שמשון

לא יתרום לכתחלה שצריך להשמיע לאזנו כשמברך כדאמרינן בפרק היה קורא (דף טו.) ומייתי התם פלוגתא דר' יוסי ור' יהודה בקריאת שמע:

שאינו שומע ולא מדבר. לאו כלל הוא דבריש חגיגה תני חרש ומדבר ולא שומע בכלל ובפרק מצות חליצה (דף קד:) לענין חליצה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לא יתרום - לכתחלה דצריך להשמיע לאזנו כשיברך ה:

חרש שדברו בו חכמים בכל מקום וכו' - לאו כללא הוא, דבריש חגיגה תני חרש, ומדבר ואינו שומע בכלל, ובפרק מצות חליצה לענין חליצה:

שאינו שומע ואינו מדבר - שנולד חרש ממעי אמו, וכיון שלא שמע מעולם מה שמדברים לו א"א לו שידבר:

פירוש תוספות יום טוב

לא יתרום. פירש הר"ב לכתחלה דצריך להשמיע לאזניו כו'. ואתיא כת"ק דמשנה ג פ"ב דברכות דפסק הלכה כמותו דהתם נמי לכתחלה מודה דצריך להשמיע לאזניו. כדמסקינן התם בגמ' ועי' במשנה ד פ"ב דמגילה:

חרש שדברו בו חכמים בכ"מ כו'. כתב הר"ב לאו כללא הוא כו'. וכן במ"ד פ"ב דמגילה. והתם ודאי דדוקא מדבר דהא בקורא המגילה איירינן. הלכך לא הוצרך הר"ב להביאו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על הברטנורא) ואתיא כתנא קמא דמשמה ג' פרק ב' דברכות דפסק הלכה כמותו דהתם נמי לכתחלה מודה דצריך להשמיע לאזניו:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

חרש וכו':    ומסיק בגמ' ברכות פ"ב ד' ט"ו דמתני' ר' יהודה היא דבדיעבד אין לכתחלה לא ודלא כר"מ דמכשר בתוספתא בגמ' אפי' לכתחלה דתני ר' יהודה בריה דר"ש בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה ומוקמי' לה התם כר"מ דאמר גבי ק"ש כתיב אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כוונת הלב הן הן הדברים ואפי' לכתחלה נמי אין צריך ואע"ג שק"ש מדאורי' וכ"ש ברכות דמדרבנן. ובירוש' גרסינן למי נצרכה מתני' דקתני תרומתו תרומה אלא לר' יוסי דאע"ג דאמר ר' יוסי בפ' היה קורא גבי ק"ש אם לא השמיע לאזנו לא יצא קמ"ל הכא דיצא ותרומתו תרומה אע"פ שלא השמיע לאזנו הברכה דשאני התם דכתיב שמע השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך ומשום שתבין ותדע ותשכיל מעצמך דלא נצרכה רק איחידאה לא ערבה רבי בכלל הני חמשה דתנן בסמוך דתרומתן תרומה וה"נ קאמר רב חסדא התם בבבלי בברכות דף ט"ו:

תפארת ישראל

יכין

חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום:    מדאינו שומע הברכה:

ואם תרם תרומתו תדומה:    דברכות אינן מעכבות:

חרש שדברו בו חכמים בכל מקום:    ברוב המקומות והכא ר"ל חרש שדברו במשנה א' דלא מהני בדיעבד היינו שאינו וכו':

שאינו לא שומע ולא מדבר:    אפי' פקח ונתחרש דינו כשוטה [כאה"ע קכ"א ודלא כר"ב כאן]:

בועז

פירושים נוספים