משנה תרומות א ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק א · משנה ג | >>

קטן שלא הביא שתי שערות, רבי יהודה אומר, תרומתו תרומה ו.

רבי יוסי אומר, אם עד שלא בא לעונת נדרים, אין תרומתו תרומה.

משבא לעונת נדרים, תרומתו תרומה.

קָטָן שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם עַד שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹנַת נְדָרִים, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה;
מִשֶׁבָּא לְעוֹנַת נְדָרִים, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.

קטן, שלא הביא שתי שערות -

רבי יהודה אומר:
תרומתו, תרומה.
רבי יוסי אומר:
אם, עד שלא בא לעונת נדרים - אין תרומתו, תרומה.
ואם, משבא לעונת נדרים - תרומתו, תרומה.

עונת נדרים - הוא הזמן שנדרי האדם קיימים בו, והוא שיהיה הזכר מבן שתים עשרה שנה ויום אחד, והנקבה בת עשתי עשרה שנה ויום אחד.

והלכה כרבי יוסי:

רבי יהודה אומר תרומתו תרומה. לכתחלה לא יתרום אבל דיעבד תרומתו תרומה ורבי יהודה לטעמיה כדאמרינן ובכל הספרים גרסי' בשילהי יוצא דופן (דף מו:) ר' יהודה אומר אין תרומתו תרומה דמייתי לה אפלוגתא דרב אסי ורב כהנא דפליגי במופלא סמוך לאיש אי דאורייתא אי דרבנן ופריך מדר' יוסי דסברוה קסבר ר' יוסי תרומה דאורייתא בזמן הזה אי אמרת בשלמא דאורייתא אתי גברא דאורייתא ומתקן טיבלא דאורייתא אלא אי אמרת דרבנן אתי גברא דרבנן ומתקן טבלא דאורייתא וקשה לפי אותה גירסא דאדפריך ליה מדר' יוסי ליסייעיה מדרבי יהודה דאי מופלא סמוך לאיש דאורייתא אמאי אין תרומתו תרומה אבל אי גרסינן תרומתו תרומה ניחא דמדר' יהודה ליכא לא תיובתא ולא סייעתא דאפילו בלא הגיע לעונת נדרים קאמר תרומתו תרומה וטעמא משום דלא יליף תרומה מאיש אשר ידבנו לבו דדריש איש פרט לקטן כדדרשי רבנן כדפרשינן לעיל ועוד מוכח לעיל בהדיא דלר' יהודה תרומתו תרומה דקאמר מאן תני קטן דלא כר' יהודה והא דמייתי התם ראיה מברייתא דמקשה ולא מייתי ראיה ממתני' דהכא משום דהוה אמינא מדנקט ר' יהודה קטן שלא הביא שתי שערות משמע דבסמוך להבאת שערות איירי אלא שעדיין לא הביא ור' יוסי לפרושי דברי ר' יהודה אתי אבל ברייתא דמקשה קתני קטן סתם משמע כל קטן ובירושלמי דיבמות בפ' בית שמאי (הל' ב) מוכיח דלר' יהודה תרומתו תרומה דגרסינן התם תמן תנינן קטן שלא הביא ב' שערות ר' יהודה אומר תרומתו תרומה תני בשם ר"מ לעולם אין תרומתו תרומה עד שיביא שתי שערות משמע דר' מאיר מחלוקת שלישית ועוד גרסינן התם ר' אחא בשם רבי חנינא בשם רב כהנא כדברי האומר אינו תורם אינו מקדש ולמה לא אמר כדברי מי שאומר תורם ומקדש בגין דר' יהודה אומר תורם ואינו מקדש א"ר יוחנן אפילו כמאן דאמר אינו תורם מקדש מהו מקדש עולה ושלמים להביא חטאת חלב אינו יכול שאין לו חטאת חלב מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת ומסיק דמביא והשתא לפי הברייתא דירושלמי קשה דאדפריך ליה בפרק יוצא דופן מדרבי יוסי ליסייעיה מדרבי מאיר דאמר אין תרומתו תרומה עד שיביא ב' שערות אלמא מופלא סמוך לאיש מדרבנן ושמא מתני' אלימא ליה אי נמי טעמא דר' מאיר משום דכתיב תרומת איש למעוטי קטן כדאמרן אבל נדרים בהפלאה תלא רחמנא ולפי זה אפילו גרסינן בדברי ר' יהודה אין תרומתו תרומה לא קשיא הא דאמרינן דליסייעיה מדרבי יהודה וא"ת ומאי טעמא דמאן דאמר לר' יהודה תורם ואינו מקדש וי"ל דקסבר דקרא מאת כל איש גבי הקדש דוקא כתיב:

עונת נדרים. שנה שלפני גדלות ומפורש בסוף יוצא דופן:

ירושלמי תני בשם ר' מאיר לעולם אין תרומתו תרומה עד שיביא ב' שערות:

רבי יהודה אומר תרומתו תרומה - בדיעבד, דלית ליה לרבי יהודה הך דרשא מאת כל איש פרט לקטן:

עד שלא בא לעונת נדרים - הזכר בן י"ב שנה ויום אחד, והנקבה בת י"א שנים ויום אחד. ומאותה עונה ואילך אם תרם תרומתו תרומה. והלכה כרבי יוסי:

קטן כו' רבי יהודה אומר תרומתו תרומה. עיין בפ"ב דמגיל' משנה ד [*דהתם כתבתי בשם התוספות בשהגיע לחנוך וה"נ נראה דכוותיה ומשום הכי תנן שלא הביא שתי שערות דמשמע דבסמוך להן מיירי אבל הר"ש מוכיח דהכא בכל קטן קאמר. וכתב בפי' שהזכרתי שמשום ר"י נקט ע"כ. ולי נראה משום דשמעי' לרבי מאיר דמצריך שיביא שתי שערות כדמייתי הר"ש ירושלמי [דיבמות] פ' ב"ש]:

(ו) (על המשנה) ר' יהודה אומר כו'. בפרק ב' דמגילה משנה ד' כתבתי בשם התוס' בשהגיע לחינוך והכי נמי דכוותיה ומשום הכי תנן שלא הביא שתי שערות דמשמע דבסמוך להן מיירי אבל הר"ש מוכיח דהכא בכל קטן קאמר ומשום ר"י נקט. פירוש:

קטן שלא הביא וכו':    כתבו הר"ש והרא"ש ז"ל בכל הספרים כתוב בשלהי פ' יוצא דופן אין תרומתו תרומה וגי' דהכא עיקר כדאי' בירוש' מאן תנא קטן דלא כר' יהודה והא דמייתי התם ראיה מברייתא דמקשה ולא מייתי ממתני' דהכא משום דהו"א מדנקט ר' יהודה קטן שלא הביא שתי שערות משמע דבסמיך להבאת שתי שערות איירי אלא שעדיין לא הביא ור' יוסי לפרושי דברי ר' יהודה קאתי אבל בריי' דמקשה קתני קטן סתם משמע כל קטן ובירושלמי דיבמות פ' בית שמאי מוכח נמי דלר' יהודה תרומתו תרומה דגרסי' התם תמן תנינן קטן שלא הביא שתי שערות ר' יהודה אומר תרומתו תרומה תני בשם ר"מ לעולם אין תרומתו תרומה עד שיביא שתי שערות ושלש מחלוקת בדבר עכ"ל ז"ל ועיין תו בה"ר שמשון ז"ל. וכתב ה"ר שלמה ז"ל מדקאמר ר' יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה משמע דר' יהודה סבר דאפי' קמי עונת נדרים הוי תרומה ואפי' דליכא שערות בו. ותימה דאפילו אית ביה שערות שומא הוו ונ"ל דר' יהודה ס"ל כבריה דאמר בפ' יוצא דופן דמתשעה ואילך הוי סימן וכיון דתרומה קילא דלנדר דמיא הלכך אפי' ליכא שערות מרבינן לה ואפילו קמי עונת נדרים:

יכין

רבי יהודה אומר תרומתו תרומה:    בדיעבד ודוקא כשהגיע לחנוך:

רבי יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדדים:    עונת נדרי' הוא בן י"ג שנה ויום א' ובת י"ב ויום אחד [כרמב"ם פי"א מנדרי']. ושנה מקודם בודקין ביודעין לשם מי נדרו נדריהן קיימין:

בועז

פירושים נוספים