משנה תרומות א י

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק א · משנה י | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו, ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו.

ואם תרמו, תרומתן תרומה.

משנה מנוקדת

אֵין תּוֹרְִמִין מִדָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מִלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ,

וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתוֹ עַל דָּבָר שׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ,
וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ.
וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.


נוסח הרמב"ם

אין תורמין -

מדבר שנגמרה מלאכתו - על דבר שלא נגמרה מלאכתו,
ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו - על דבר שנגמרה מלאכתו,
ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו, על דבר שלא נגמרה מלאכתו.
ואם תרמו - תרומתן, תרומה.

פירוש הרמב"ם

העיקר בכל זה אמרו "כדגן מן הגורן, וכמלאה מן היקב"(במדבר יח, כז), "מן הגמור על הגמור", וכל מה שאינו כך אינו מותר לכתחילה:

פירוש רבינו שמשון

נגמרה מלאכתן שמן ויין לא נגמרה מלאכתן זיתים וענבים שעתיד לדורכן ולכותשן או כתושים ודרוכין כמו כל הני דתנן בפ"ק דמעשרות (מ"ד) ואיזהו גורנן למעשרות כבר פירשתי לעיל מה שמשנה זו קשה אכל הני דלעיל ואם תאמר מדבר שלא נגמרה מלאכתו היאך תרומתן תרומה מאי שנא ממפריש חלה מן הקמח דתנן בפ"ב דחלה (מ"ה) דאינה חלה וי"ל דשאני הכא דרביה קרא כדדרשינן מקראי בפרק כל שעה (דף לה:) דמעשר ראשון שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה ועוד תניא [בתוספתא] (פ"ג) התורם ענבים ועתיד לעשותן צמוקים תאנים ועתיד לעשותן גרוגרות רמונים ועתיד לעשותן פרד תרומה ואין צריך לתרום שניה ר' אלעזר אומר ב"ש אומרים צריך לתרום שניה וב"ה אומרים אין צריך אמרו ב"ש לב"ה הרי הוא אומר (במדבר, יח) כמלאה מן היקב לא תרם זה מן היקב אמרו להם ב"ה הרי הוא אומר כל מעשר הארץ אם אתה אומר צריך לתרום שניה אף זה לא קיים [קדש לה']:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין תורמים מדבר שנגמרה מלאכתו - מדבר שנתמרח בכרי:

על דבר שלא נגמרה מלאכתו - שלא נתמרח בכרי, דכתיב (במדבר יח) כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב, מן הגמור על הגמור ולא מן הגמור על שאינו גמור ולא משאינו גמור על הגמור:

ואם תרם תרומתו תרומה - ודוקא בשאר פירות, אבל התורם מן הזיתים על השמן, או מן הענבים על היין, הא אמרינן לעיל דאין תרומתו תרומה כא משום דאית ביה פסידא לכהן כדאמרן:

פירוש תוספות יום טוב

[*על דבר שלא נגמרה מלאכתו. פירש הר"ב דכתיב כו' מן הגמור וכו' ולא משאינו גמור על הגמור. ורוצה לומר גם הבבא השלישית דלא משלא נגמר על שלא נגמר ותרי מתלת נקט ועיין לקמן בד"ה ואם כו' ואפשר שדעת הר"ב ז"ל דההיא זו ואין צריך לומר זו היא דכיון שאין שום דבר הנגמר לא במעושר ולא במעשר פשיטא שאין לו דין*) מעשר כלל ולפיכך לא שלחתי יד להגיה בדבריו ולהוסיף בלשונו תיבת וכו' והרמב"ם בפ"ה מה' תרומות הקדים זו הסיפא למציעתא]:

[*ואם תרמו תרומתן תרומה. וכ' הר"ב ודוקא בשאר פירות אבל התורם מן הזיתים על השמן וכו'. וה"נ בתורם שמן על הזיתים הנכתשים שאעפ"י שתרומתן תרומה מ"מ צריך שיחזו' ויתרו' כדלעיל משנה ח וחד מתרי נקט ועי' לעיל בסמוך]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כא) (על הברטנורא) וה"נ התורם שמן על הזיתים שאף על פי שתרומתו תרומה מכל מקום צריך שיחזיר ויתרום כדלעיל מ"ח וחד מתרי נקט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין תורמין מדבר וכו' ואם תרמו תרומתן תרומה:    וא"ת מדבר שלא נגמרה מלאכתו היאך תרומתן תרומה. מ"ש ממפריש חלה מן הקמח דתנן בפ' שני דחלה דאינה חלה וי"ל דשאני הכא דרבינהו קרא כדדרשי' מקראי בפ' כל שעה מעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה ה"ר שמשון ז"ל. ופי' ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל מדבר שנגמרה על דבר שלא נגמרה. בשאר פירות דליכא גדר מי חטאת דאילו ביין על ענבים ושמן על זיתים תרומה ויחזור ויתרום הוא. מדבר שלא נגמרה על דבר שנגמרה. לר' יוחנן אפי' בזיתים על שמן אלא שהוא בדעת כהן ולר' מנא ולר' חזקיה בשאר פירות דוקא ולר' חנניה הכא בתרומת מעשר עסקינן עכ"ל ז"ל:

בפי' ר"ע ז"ל. ודוקא בשאר פירות וכו'. כתב עליו ה"ר יוסף ז"ל בירושלמי אינו אומר כן אלא דוקא בגורן ויקב אסור מדבר שלא נגמרה על דבר שנגמרה או מדבר שנגמרה וכו' ודבר שלא ננמרה מלאכתו ר"ל יין שלא קפה אבל שאר כל הפירות מותרים בתחלה כדתנן גבי ענבים לעשותן צמוקים עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

תבואה שנתמרח בכרי:

ואם תרמו תרומתן תרומה:    והא דבמ"ד אמרי' דאינה תרומה. תי' בירושלמי דהתם איכא משום גזל השבט. אי משום טרחא דכהן דצריך לעצור הענבי' והזיתים. ואי משום דצריך אומד רב לתרום מהזיתים וענבים כפי שיעור שחייב מהיין והשמן ושמא לא יפריש כפי שיעור זה. משא"כ הכא מיירי במרוח כרי וכדומה שא"צ לכהן להטריח הרבה לגומרן. גם א"א שיטעה להפריש פחות משיעור חיובו. עי"ל דהתם בתרומת תירש ויצהר [ודגן וכדומה שהן דאו'] משא"כ הכא בתרומה דרבנן. והא דאמרי' במ"ח תרומה ויחזור ויתרום תי' בירושלמי. דמ"ח מיירי בנאבד' תרומה ראשונה ומשום גדר מי חטאת נגעו בה שלא יתבטלו. אבל כשיקבל הכהן תרומה אחרת יצטרך לטהר אם הסיח דעתו משמירת גופו מטומאת מת דצריך הזאה [כזבחים דצ"ט]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים