עיקר תוי"ט על עוקצין ב

משנה עוקצין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) הדומין ליין וחומץ שמעמידין ומקיימין האוכל. ובכל מקום פירש הר"ב, כבוש ביין, או בחומץ, או ציר, או שמן, או מים עם מלח:

(ב) (על הברטנורא) וקשה, וכי אין זה למראה, וברישא לא פליג רבי יהודה. הר"ש. ואפשר לחלק בין הדבר המחובר בפרי עצמו כמו כשות והנץ, לטרפי הזית דמעיקרא אינם מחוברים בפרי עצטו:

(ג) (על הברטנורא) ולפיכך מצטרף גם כן. וכן כתב הר"מ:

(ב)

(ד) (על הברטנורא) נראה לי דהכי פירושו, כיון דאמרינן דגרעין של רוטב והיינו שאין מבושלים כל צרכן ונשאר קצת מן האוכל עליהם וחזיין למוצצן מצטרפות, אבל ביבשה אין נשאר מן האוכל על הגרעין אין מצטרף. לפיכך חותם של יבשה דחשיב ונגמר וחזי לאכילה עם התמרה, מצטרף, ושל רוטב דלא חשיב, לא מצטרף. מהר"מ:

(ה) (על הברטנורא) היינו בלחה. אמנם ביבשה הוא דבוק להתמרה. הר"מ:

(ו) (על הברטנורא) אבל כשהתמרה קיימת, אף מה שיוצא מצטרף, כדתני רישא אע"פ כו'. הר"א. והר"מ פירש, דסיפא מפרש לרישא, דהא דתני אע"פ כו' הוא דוקא כנגד האוכל:

(ז) (על הברטנורא) הר"ש. וקשה, דלפי סוגית הגמרא אפילו לפחות מכפול יש שומר כו'. והא דתנן בפרט ט' דחולין [משנה ד'] כזית בשר, הוא משום טומאת נבלה שאינה מטמאה בפחות מכזית, ולא משום צירוף הוא:

(ח) (על הברטנורא) שהוא עב משל שתי:

(ג)

(ט) (על המשנה) שלם כו'. לכאורה זו ואין צריך לומר זו קתני. ולשון הר"מ, הרימון והאבטיח שנימוק מקצתו, אין הנשאר חיבור כו' ואין הנשאר מן הקליפה מצטרף, שאין שמירתו מועלת כלום. וכן נימוק באמצע. אין הצדדים חיבור זה לזה ואין קליפתו מצטרפת:

(י) (על המשנה) אינו כו'. דאין שומר על גבי שומר. רש"י:

(יא) (על הברטנורא) מכלל דפליגי רבנן. וצ"ל דמסרק בכלל הפטמא הוא:

(ד)

(יב) (על המשנה) מצטרפת. שהיא עצמה אוכל. והחיצונה כו', שאין שומר על גבי שומר חשוב שומר. רש"י:

(יג) (על הברטנורא) הר"מ פסק כר' יהודה והכי מסתברא:

(ה)

(יד) (על הברטנורא) כלומר, שהוא קרוב לצלי ומתקשה הבשר יותר מהבשול:

(טו) (על ה) ולדיוקא איצטריך, הא אוכל שלא התחיל בו חבור. ומ"מ לישנא דהתחיל בו קשה, דהוה ליה למימר שפירק. והר"ש פירש, אותה חתיכה שהתחיל למרק בה אינה חיבור דסופה למרקה כולה, אבל בשאר חבור:

(ו)

(טז) (על הברטנורא) שם מושאל מגזי נזרך. ולי נראה שצריך לגרוס סיגוס:

(ז)

.אין פירוש למשנה זו

(ח)

.אין פירוש למשנה זו

(ט)

(יז) (על הברטנורא) וטעמיה דתנא קמא, נראה לי דמדמהו לשתילי תרומה שנטמאו, שתלן טהרו. וסבירא ליה דהואיל שמה שחוץ לעציץ חשיב מחובר, ראוי שמה שבעציץ שנחשב לתלוש שיהיה נמשך למחובר. ועיין תוי"ט:

(יח) (על הברטנורא) ואף דודאי מה שיצא לא עדיפא מעציץ נקוב ושמעינן ליה לר' שמעון דמשוי נקוב לאינו נקוב. שאני הכשר זרעים דהתורה ריבתה טהרה אצלם כו'. גמרא. ועיין תוי"ט:

(יט) (על המשנה) יאכל. לא ידעתי למאי שני בלישנא, ולא קתני והטהור בטהרתו:

(י)

(כ) (על הברטנורא) כלומר, דרגיל לשנותן יחד: