משנה עוקצין ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) זיתים שכבשן בטרפיהן - טהורין,

לפי שלא כבשן אלא למראה.

כשות של קשות, והנץ שלה - טהור.

רבי יהודה אומר: כל זמן שהיא לפני התגר - טמאה.

(ב) כל הגלעינין - מיטמאות ומטמאות, ולא מצטרפות.

גלעינה של רוטב -

אף על פי יוצאה - מצטרפת,

ושל יבשה - אינה מצטרפת.

לפיכך, חותל של יבשה - מצטרף,

ושל רוטב - אינו מצטרף.

גלעינה שמקצתה יוצא - שכנגד האוכל מצטרף.

עצם שיש עליו בשר - שכנגד האוכל מצטרף.

היה עליו מצד אחד -

רבי ישמעאל אומר: רואין אותו כאילו מקיפו כטבעת.

וחכמים אומרין: שכנגד האוכל - מצטרף,

כגון הסיאה, והאיזוב, והקורנית.

(ג) הרימון, והאבטיח -

שנימוק מקצתו - אינו מצטרף.

שלם מכאן ומכאן, ונימוק מן האמצע - אינו מצטרף.

הפטמה של רימון - מצטרפת,

והנץ שלו - אינו מצטרף.

רבי אלעזר אומר: אף המסרק - טהור.

(ד) כל הקליפים - מיטמאות, ומטמאות, ומצטרפות.

רבי יהודה אומר: שלשה קליפין בבצל -

הפנימית -

בין שלמה ובין קדודה - מצטרפת,

והאמצעית -

שלמה - מצטרפת,

וקדודה - אינה מצטרפת,

החיצונה -

בין כך ובין כך - טהורה.

(ה) המחתך לבשל -

אף על פי שלא מירק - אינו חיבור.

לכבוש, ולשלוק, ולהניח על השולחן - חיבור.

התחיל לפרק -

אוכל שהתחיל בו - אינו חיבור.

[ו] *הערה 1: האגוזים שאמנן, והבצלים שחמרן - הרי אלו חיבור.

התחיל לפרק באגוזים, ולפקל בבצלים - אינו חיבור.

האגוזים, והשקדים - חיבור, עד שירסס.

(ו) [ז] ביצה מגולגלת - משיגום,

ושלוקה - עד שירסס.

עצם שיש בו מוח - חיבור, עד שירסס.

הרימון שפרדו - חיבור, עד שיקיש עליו בקנה.

כיוצא בו -

שלל הכובסים, והבגד שהוא תפור בכלאים - חיבור, עד שיתחיל להתיר.

(ז) [ח] עלי ירקות -

ירוקים - מצטרפין,

ולבנים - אין מצטרפין.

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר:

הלבנים מצטרפין באכרוב - מפני שהן אוכל,

ובחזרים - מפני שהן משמרין את האוכל.

(ח) [ט] עלי בצלים, ובני בצלים -

אם יש בהן ריר - משתערין בכמות שהן,

אם יש בהן חלל - ממעך את חללה.

פת סופגניות - משתערת בכמות שהיא,

ואם יש בה חלל - ממעך את חללה.

בשר העגל שנתפח,

ובשר זקנה שנתמעט - משתערין בכמות שהן.

(ט) [י] קישות שנטעה בעציץ,

והגדילה ויצאה חוץ לעציץ - טהורה.

אמר רבי שמעון: מה טיבה ליטהר?

אלא הטמא - בטומאתו,

והטהור - יאכל.

(י) [יא] כלי גללים, וכלי אדמה,

שהשורשים יכולים לצאת בהן - אינן מכשירין את הזרעים.

עציץ -

שהוא נקוב - אינו מכשיר את הזרעים,

ושאינו נקוב - מכשיר את הזרעים.

כמה הוא שעורו של נקב? - כדי שיצא בו שורש קטן.

מילאהו עפר עד שפתו - הרי הוא כטבלה שאין לה לזביז.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה עוקצין ב

משנה עוקצין, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב