פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צרי יהודה" - הם העובדי כוכבים אשר הושיב מלך אשור בערי ישראל

מצודת ציון

"צרי" - אויבי

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נבנה עמכם" - כוונתם היה להתחבר עמהם לדעת מצפוני לבבם למצוא עלילה מה להשבית את המלאכה

"ולו אנחנו זובחים" - כמ"ש בהם את ה' היו יראים (מלכים ב יז)

"מימי אסר חדון" - כי סנחריב שגלה את ישראל הומת ע"י בניו ומלך אסר חדון בנו תחתיו כמ"ש (במלכים ב יט) והוא הושיב במקומם מבבל ומכותה וגו'

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא לכם ולנו" - לא לשנינו יחד אנחנו ואתם לבנות הבית כי מה לכם לבנות בית לה' רק אנחנו בני ישראל יחד נבנה הבית לה'

"כאשר צונו" - ר"ל אותנו צוה המלך ולא אתכם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרפים" - הביאו מורך בלבבם למען ירפו ידיהם מן הבנין

"ומבהלים" - היו מפחידים אותם מלבנות

מצודת ציון

"מרפים" - מלשון רפיון

"לבנות" - כמו מלבנות

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וסוכרים" - היו שוכרים יועצים בעבורם לייעץ את המלך אחר דעתם ולהפר עצת היהודים

"ועד מלכות דריוש" - הוא דריוש הפרסי המולך אחר אחשורוש אביו

מצודת ציון

"וסוכרים" - כמו ושוכרים בשי"ן

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כתבו שטנה" - בדבר בנין הבית לבל יתן רשות לבנותו

מצודת ציון

"שטנה" - ענין קטרוג

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארתחששתא" - הוא כורש הפרסי ושם ארתחששתא הוא כנוי לכל מלכי פרס כמו פרעה למצרים ואבימלך לפלשתים

"כתב בשלם" - כתב מכתבו בדברי שלום

"מתרדת טבאל" - הוא היה הראש מן משלחי הכתב ושאר רעיו עמו היו באגודה אחת לשלוח אל ארתחששתא

"וכתב הנשתון" - כתב המפורש היה כתוב בתואר כתב ארמית ומפורש בלשון ארמית

מצודת ציון

"כנותיו" - ענינו רעיו וחבריו ובדרז"ל שבת ועבודת כוכבים בכנותהון (כריתות ג)כן גרס הערוך ור"ל בכל דיניהם המתחבר אליהם

"הנשתון" - ענינו מפורש ואין לו דומה כי אם בזה הספר

"ומתרגם" - גם הוא ענין מפורש ובדרז"ל מאן דמתרגם לי חבית (בבא מציעא מא)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעל טעם" - היודע לסדר דברי הכתב במליצה נאותה

"ספרא" - היודע לאמן ידו בכתיבה

"כתבו" - הם כתבו אגרת אחת להלשין על ירושלים רחום היה המסדר ושמשי היה הכותב

"כנמא" - ר"ל דברי האגרת היה כאשר נאמר למטה

מצודת ציון

"בעל טעם" - ענינו היודע מיטב הדבור במליצה נאותה וכן וטעם זקנים יקח (איוב י"ב)

"אגרא" - כן יקרא כתב השלוח על שם שמאוסף בו דברים הרבה והוא מלשון אוגר בקיץ (משלי י)

"כנמא" - ענין אמירה וכן וינאמו נאם (ירמיהו כ"ג)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדין" - אז באותו המעמד והעצה היה רחום וגו' ושאר חבריהם

"דיניא וגו'" - הם שמות עובדי כוכבים ידועות אצלם אשר ישבו בערי שומרון והיו גם המה במעמד העצה היעוצה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושאר אומיא" - ושאר העובדי כוכבים אשר הגלה אסנפר והוא סנחריב בלשון פרסי

"רבא ויקירא" - כן נקרא סנחריב על כי היה מלך גדול ומכובד

"והותב" - הושיב את העובדי כוכבים ההם בהערים של שומרון ר"ל הסמוכים לה ואף שנאמר למעלה שאסר חדון בנו הושיב אותם בערי שומרון מ"מ אמר שהושיב הוא על כי היה במצותו

"ושאר" - גם שאר היושבים בעבר נהר פרת המפסיק בין בבל לא"י וגם כענת והוא שם מקום מטרפולין לכל אלה ור"ל כל אלה הסכימו בדבר האגרת

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דנה" - זאת סדור טופס האגרת אשר שלחו אליו וחוזר ומפרש אל ארתחששתא המלך

"עבדך" - ר"ל אנחנו הכותבים המה עבדיך אנשי עבר הנהר ויושבי כענת

מצודת ציון

"פרשגן" - ענין טופס הדבר וענינו כי משנה תורת משה (יהושע ח)תרגם יונתן פרשגן אורייתא

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ידיע להוא" - ידוע יהיה למלך אשר היהודים אשר עלו מעמך לבוא אלינו הנה באו לירושלים

"קריתא" - העיר המורדת והרעה המה בונים והחומות רוצים לגמור ולכלות והיסודות יקשרו ויחברו זה לזה ר"ל מתקנים מקום המקולקל להיות כל היסוד בחבור אחד

מצודת ציון

"ושוריא" - חומות וכן אדלג שור (תהלים י"ח)

"שכלילו" - ענין גמר והשלמה וכן תרגם אונקלוס על ויכלו השמים (בראשית ב')

"ואושיא" - ענין יסוד כמו לאשישי קיר חרשת (ישעיהו ט"ז)

"יחיטו" - מלשון חוט ר"ל יחברו כאלו תפרם בחוט ע"י המחט

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כען" - עתה ידוע יהיה למלך אשר אם העיר הזאת תבנה והחומות יגמרו ויושלמו

"מנדה וגו'" - אזי מיני המסים ההם לא יתנו עוד כי יתחזקו בחיזוק העיר וימרדו במלך

"ואפתם" - הכנסת המלכים יהיה ניזק ונפסד כי לא יתנו עוד מס למלכי פרס

מצודת ציון

"מנדה" - זה מס המלך המוטל על כל בני המדינה ביחד

"בלו" - הכסף גולגלתא

"והלך" - הוא תשורה המביאים למלך בעת יעבור אליהם

"ואפתום" - הוא ענין הכנסה ואין לו דומה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כען" - עתה בעבור אשר רוצים אנו אשר חורבן המקדש יהיה חרוב כשהיה

"וערות" - כי בזיון המלך לא יפה וכשר לנו לראות ולשתוק

"על דנה" - על זאת שולחים אנחנו ומודיעים למלך

מצודת ציון

"מלח" - ענין חרבן כמו ארץ מלחה (ירמיהו י"ז)

"וערות" - מלשון ערוה ר"ל בזיון

"אריך" - מענין יפה וכשר ובדרז"ל מאה פלפלין במאה ועשרים ואריך (בבא מציעא עה) ור"ל והדבר יפה וישר ואין בו משום רבית

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"די יבקר" - אשר יחפש בספר הזכרונות של אבותיך ותמצא בספר הזכרונות ותדע אשר העיר הזאת היא עיר מורדת ומזקת למלכים ולמדינות

"ואשתדור" - ומרידות וסרבנות עושים בה מן ימי עולם

"על דנא" - בעבור זאת העיר הזאת נעשית חורבה

מצודת ציון

"יבקר" - יחפש כמו אבקר את צאני (יחזקאל ל"ד)

"ואשתדור" - ענינו סרבנות ומרידה והוא מלשון שדר שהוא שליחות בלשון ארמי כי כן דרך המורדים לשלוח שלוחים לשאול עזר להחזיק ידם

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מהודעין" - מודיעים אנחנו למלך אשר אם העיר הזאת תבנה והחומות יוגמרו ויושלמו

"לקבל דנה" - בעבור זאת לא יש לך חלק בעבר הנהר כי הכל ימרדו בך בעבור זאת או היהודים יתגברו וימשלו הם על כל אנשי עבר הנהר

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פתגמא" - דבר שלח המלך

"על רחום וגו'" - אל רחום וגו' ושאר חבריהם אשר יושבים בשומרון ושאר אנשי עבר הנהר לכולם יהיה שלום וגם לכעת יהיה שלום והיא כענת הנזכר למעלה ונפלה הנו"ן

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נשתונא" - הדברים המפורשים אשר שלחתם אלי מפורש נקרא לפני

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומני" - וממני הושם גזרת אומר וחפשו בספר הזכרונות ומצאו כתוב אשר העיר הזאת מן ימי עולם מתנשאת עצמה על מלכי העובדי כוכבים

"ומרד" - ומרידה וסרבנות נעשה בה

מצודת ציון

"טעם" - ענינו צווי וגזירה ועצה כמו מטעם המלך (יונה ג)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומלכין" - ומלכים חזקים היו על ירושלים ומשלו בכל עבר הנהר

"ומדה" - הוא מנדה ר"ל מיני המסים ההם היו נותנים להם

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כען" - עתה עשו גזרת אומר לבטל האנשים האלה מן הבנין

"וקריתא" - והעיר הזאת לא תבנה עד ממני יושם גזרת אומר ר"ל עד שאתן רשות לבנותה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזהירין" - הוו זהירים מלעשות שגגה על זאת ר"ל אל תשגו לעבור מצותי בשגגה

"למה ישגא" - למה יתגדל ויתרבה מעשה השחתה להזיק את המלכים כי אם יתגברו הנה ישחיתו כל מלכי הארץ

מצודת ציון

"וזהירין" - הוא מלשון זהירות הידוע בדרז"ל שהוא כענין זריזות אלא שזריזות הוא להשמר שלא תבוא הדבר לידו וזהירות הוא להשמר ממנה בעת באה לידו

"שלו" - משגה ושגגה וכן על השל (שמואל ב ו')

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדין" - אז מן אשר טופס הדברים המפורשים של המלך נקראו לפני רחום וגו' וחבריהם

"אזלו" - הלכו בחפזון לירושלים אל היהודים ובטלו אותם ממלאכתם בזרוע ובכח

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באדין" - אז בטלה מלאכת בית אלהים אשר בירושלים

"והות" - והיתה בטלה עד השנה השניה למלכות דריוש הפרסי