רש"י על עזרא ד
<< · רש"י על עזרא · ד · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
"מרפים" - לבטלם ממלאכתם
"לבנות" - כמו מלבנות וכן עד כי חדל לספורפסוק ה
פסוק ו
"כתבו שטנה" - שלא לבנות בית המקדש
"על יושבי יהודה וירושלים" - להלשינם ולקנתרם שלא יבנו הביתפסוק ז
"כתב בשלם" - כתב מכתבו בדברים של שלום
"מתרדת טבאל" - שם אדם הוא מצרי יהודה ובנימין
"ושאר כנותיו" - חברותיו וסיעותיו
"על ארתחששתא" - אל ארתחששתא
"וכתב הנשתון" - וכתב האגרת
"כתוב ארמית" - באותיות ארמית
"ומתורגם ארמית" - המכתב היה מפורש בל' ארמיתפסוק ח
"ושמשי ספרא" - ושמשי היה סופר הוא שמשי בנו של המן וכן דרך המקרא להזכיר סופר ומזכיר שניהם ביחד לפי שהם זקוקים זה לזה הא' מסדר ומזכירו והסופר כותב שנאמר (מלכים א ד') אליחרף ואחיה בני שישא סופרים יהושפט בן אחילוד המזכיר ובמקום אחר נאמר ויבא אליקים בן חלקיהו וגו' (שם ב י"ח) ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר
"כתבו אגרא" - הללו שניהם רחום ושמשי כתבו האגרת כאשר צוה אליהם מתרדת וטבאל וכולם היו מיושבים בערי שומרון
"על ירושלים" - על אודות בנין ב"ה אשר בירושלים
"כנמא" - כאשר נאמר והוא דוגמת לשון גמרא כדבעינן למימר קמןפסוק ט
"רחום" - שם אדם
"בעל טעם" - מזכיר ובעל דברים
"ושאר כנותהון" - ושאר סיעותיהם
"דיניא וארפסתכיא וגו'" - הללו כולם שמות של עכו"ם שהושיב סנחריב בערי שומרון
"אפרסיא" - הם פרסיים שהושיב סנחריב בערי שומרון
"ארכוי" - הם בני ארך שנאמר וארך ואכד וכלנה (בראשית י')
"בבליא" - הם בני בבל
"שושנכיא" - בני שושן הבירה
"עלמיא" - בני עילם מכל העכו"ם הללו הושיב סנחריב בא"י וכולן היו משיבין ומסכימים בשליחות המכתב זהפסוק י
"אסנפר" - סנחריב
"רבא ויקירא" - שהיה מלך גדול ומכובד שנאמר כה אמר המלך הגדול מלך אשור (ישעיהו ל"ו)
"והותב המו" - הושיב אותם
"בקריה די שמרין" - בערים אשר סביבות שומרון
"ושאר עבר נהרה" - ושאר העכו"ם אשר בעבר הנהר לפי שהנהר נהר פרת מפסיק בין א"י לבבל נמצאו אותן עכו"ם שלצד א"י הם בעבר הנהר לאותן העומדים בבבל
"וכענת" - שם מקום ואנשי כענת כולם היו מסכימים בשליחות המכתב הזהפסוק יא
"פרשגן" - כמו פתשגן הכתב
"די שלחו עלוהי" - אשר שלחו אליו
"על ארתחששתא" - אל ארתחששתא
"עבדך אנש עבר נהרא וכענת" - עבדיך הם אנשי עבר הנהר ואנשי כענת כל עכו"ם המנויות כאן נכללות בכלל זה שכולן היו לצד א"י שהוא עבר הנהר לאותם השוכנים בבבל וזהו תחלת המכתב עבדיך אנש עבר נהרה וגו' עד לא איתי לךפסוק יב
"די יהודיא" - אשר היהודים שעלו מאתך אלינו באו לירושלים
"קריתא מרדתא ובאישתא בנין" - עיר מורדת וחוטאת הם בונים
"ושוריא שכלילו" - והחומות יסדו
"ואושיא" - הכתלים
"יחיטו" - ל' פתיל כמו אם מחוט (בראשית ט) שהם חופרים ומחברים הכתלים זה עם זהפסוק יג
"די הן קריתא דך תתבנא" - אשר אם העיר הזאת תבנה
"דך" - זאת
"ושוריא יתשכללון" - והחומות יהיו מיוסדות
"מנדה בלו והלך" - מיני מסים הם וכסף גולגולת
"לא יתנון" - לא יתנו עוד מס
"ואפתום מלכין תהנזיק" - ומס המלכים תוזק שלא יתנו עוד מס למלכיםפסוק יד
"וערות מלכא" - ובזיון המלך
"לא אריך" - אינו הגון לנו לראות אריך הגון כמו אריך או לא אריך במסכת סוכה
"על דנא" - על זאת שלחנו והודענו למלךפסוק טו
"ותהשכח" - ותמצא בספר הזכרונות ותדע כי העיר הזאת עיר מורדת ומזקת המלכים והמדינות
"ואשתדור עבדין בגוה" - ומרד היו עושים יושביה בתוכה שהיו ישראל מורדין במלכי העכו"ם
"מן ימות עלמא" - מימות העולם מימים קדמונים כך היה מנהגם למרוד במלכי העכו"ם
"על דנא" - על כך היתה העיר הזאת חריבהפסוק טז
"די הן קריתא דך" - אשר אם העיר הזאת תבנה וחומותיה מיוסדין
"לקבל דנה" - כנגד כן ובשביל כך אין לך חלק בכל עבר נהרא לפי שישראל יהיו מורדין בך ויקחו הכל מידך
"בעבר נהרא" - היא כל הארץ של צד א"י שהוא עבר הנהר לאותן שבבבלפסוק יז
"על רחום בעל טעם" - אל רחום המזכיר ושמשי הסופר ולשאר סיעותיהם היושבים בערי שומרון ולשאר העכו"ם אשר בעבר הנהר לצד א"י
"שלם וכעת" - מקומות הם וכעת כמו וכענת פעמים קורהו כך ופעמים כךפסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
"למעבד על דנא" - לעשות על כך
"למה ישגא" - מדוע יגדל מעשה השחתה בעיר הזאת להזיק המלכים ע"כ תשובת כורש אשר השיבפסוק כג
"די פרשגן" - מן פתרון כתב הנשתוון של ארתחששתא המלך הוא כורש היה המעשה הזה
"קרי קדם" - שהיה כתב הנשתוון קרוי לפני רחום ושמשי וסיעתיהם והלכו במרוצה ובבהלה לירושלים אל היהודים ובטלו אותם בזרוע וכח שלא לבנות עוד הבנין
"על יהודיא" - אל היהודים
"המו" - הםפסוק כד
<< · רש"י על עזרא · ד · >>