ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קפז ב
בסמוך בשוא – תְּשַׁע עֶשְׁרֵה, תְּשַׁע מֵאוֹת. והתאר: תְּשִׁיעִי. והחלק: תְּשִׁיעִית. ולא נמצא פֹעל ממנו.
עֲשָׂרָה לזכרים. ובהדבק מספר אחר עליו: אַחַד עָשָׂר, שְׁנֵים עָשָׂר. ולא בא עליו בדרך הסמיכות כי אם שְׁנֵים עָשָׂר, כי שאר המספרים יאמר בדרך המוּכְרָת – אַחַד עָשָׂר, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר. ועֲשָׂרָה בסמוך: עֲשֶׂרֶת בסגול. ולנקבות עֶשֶׂר בסגול. ובהדבק מספר אחר עליו: אַחַת עֶשְׂרֵה, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה – הרי"ש בצרי, והנדבקים עליו כלם בדרך הסמיכות: אַחַת עֶשְׂרֵה, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וכן כלם.
ובהכנס עליהם ה"א הידיעה, כמו "שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים" (דברים יט יז), "שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת" (יהושע יז יא), "שְׁנֵי הָעֹמֶר" (שמות טז כב), "חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת" (שמות כו ג), "עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים" (שמות לד כח), "לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה" (במדבר לד יג), "לְשִׁבְעַת הַיָּמִים" (בראשית ז י). וכן בלא סמיכות המספר: "שֶׁבַע הַפָּרוֹת" (בראשית מא ד) "שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים" (בראשית מא ז). וכאשר הוא סמיכות המספר על מספר חברו תבא ה"א הידיעה על המספר השני, כמו "וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ" (יהושע ד ד), "וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר" (מ"א יט יט); או על המספר הראשון, כמו "הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל" (מ"א ו לח). ויבא גם כן על הנספר עם שני המספרים, כמו "וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה" (יהושע ד כ). וכן מעֶשׂרִים ולמעלה תבא ההודעה גם כן על הנספר, כמו "עֶשְׂרִים הַקְּרָשִׁים" (שמות לו כד), "אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה" (דברים ט כה), "שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף" (זכריה יא יג). ויבא על המספר: "שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה" (ויקרא כה י); ויבא על התאר הנספר: "מְאַת [כִּכַּר] הַכֶּסֶף" (שמות לח כז). וכאשר יסמך מספר על מספר תבא על הראשון: "עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ" (שמות יב יח), "אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם" (במדבר טז לה), "וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים" (שמות לח כח); ותבא על כל המספרים: "וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם" (במדבר ג מו).
והתאר בזה המשקל: עֲשִׂירִי, ולנקבה: עֲשִׂירִיָּה או עֲשִׂירִית. ומשקל אחר: עָשׂוֹר, ולנקבה: עֲשׂוֹרָה. ורוצה לומר "עָשׂוֹר" בכלי הנגון (תהלים לג ב): בעל עשרה יתרים. "יָמִים אוֹ עָשׂוֹר" (בראשית כד נה), פירוש: עשרה חדשים, והתאר הזה על הזמן. והחלק: עֲשִׂירִית או עִשָּׂרוֹן, ובסמוך ובקבוץ בשוא: עִשָּׂרוֹן – עֶשְׂרוֹנִים, כמו מן זִכָּרוֹן – זִכְרוֹנִים. והפעל הקל ממנו: