ספר החינוך (סדר דפוס ויניציה)/ספר שמות

פרשת בא

פרשת בא אל פרעה יש בה תשע מצות עשה ואחת עשרה מצות לא תעשה

ד – מצות קידוש החודש. ה – מצות שחיטת הפסח. ו – מצות אכילת בשר הפסח. ז – מצות השבתת חמץ. ח – מצות אכילת מצה. ט – מצות קידוש בכורות. י – מצות סיפור יציאת מצרים. יא – מצות פדיון פטר חמור. יב – מצות עריפת פטר חמור.

יג – שלא לאכול נא ומבושל. יד – שלא להותיר מבשר הפסח. טו – שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח. טז – שלא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ. יז – שלא נאכיל מן הפסח לישראל משומד. יח – שלא נאכיל מן הפסח לגר ותושב. יט – שלא להוציא מבשר הפסח חוצה. כ – שלא לשבור עצם מן הפסח. כא – שלא יאכל ערל מן הפסח. כב – שלא לאכול חמץ בפסח. כג – שלא יראה לנו חמץ בפסח.

פרשת בשלח

• כד – שלא נצא בשבת חוץ לתחום

פרשת יתרו

פרשת יתרו יש בה שלשה מצות עשה וארבע עשרה מצות לא תעשה

כה – מצות האמונה במציאות השם יתברך כו – מצות קידוש שבת בדברים כז – מצות כיבוד אב ואם

כח – שלא נאמין אלוה בלתי השם לבדו כט – שלא לעשות פסל ל – שלא להשתחוות לע"ז לא – שלא לעבוד עבודה זרה במה שדרכה להעבד לב – שלא לישבע לשוא לג – שלא לעשות מלאכה בשבת לד – שלא להרוג נקי לה – שלא לגלות ערות אשת איש לו – שלא לגנוב נפש מישראל לז – שלא להעיד בשקר לח – שלא לחמוד לט – שלא לעשות צורות אפילו לנוי מ – שלא לבנות אבני מזבח גזית מא – שלא לפסוע על המזבח

פרשת משפטים

פרשת משפטים יש בה שלשה ועשרים מצות עשה ושלשים מצות לא תעשה

משפטים

מב – מצות דין עבד עברי מג – מצות יעוד של אמה העבריה מד – מצות פדיון אמה העבריה מה – מצות בית דין להרוג בחנק המחויב מו – מצות דיני קנסות מז – מצות בית דין להרוג בסייף המחויב מח – מצות בין דין לדון בנזקי בהמה מט – מצות בית דין לדון בנזקי הבור נ – מצות בית דין לדון גנב בתשלומין או במיתה נא – מצות בית דין לדון בנזקי הבער נב – מצות בית דין לדון בנזקי האש נג – מצות בית דין לדון בדין שומר חנם נד – מצות בית דין לדון בדין טוען וכופר נה – מצות בית דין לדון בדין נושא שכר ושוכר נו – מצות בית דין לדון בדין השואל נז – מצות בית דין לדון בדין מפתה

נח – שלא ימכור אמה עבריה הקונה אותה מיד האב נט – שלא לגרוע שאר כסות ועונה ס – שלא להכות אב ואם סא – שלא לאכול שור הנסקל סב – שלא להחיות מכשף סג – שלא להונות הגר בדברים סד – שלא להונות הגר בממון סה – שלא לענות יתום ואלמנה

אם כסף

סו – מצות הלואה לעני סז – מצות הטייה אחרי רבים סח – מצות פרוק משא סט – מצות שמטת קרקעות ע – מצות שביתה בשבת עא – מצות חגיגה ברגלים עב – מצות הבאת ביכורים

עג – שלא נתבע חוב מעני שאין לו במה לפרוע עד – שלא נשית יד בין לוה למלוה ברבית עה – שלא לקלל הדיין עו – לאו דברכת השם עז – שלא לקלל הנשיא עח – שלא להקדים חוקי התבואות עט – שלא לאכול טריפה פ – שלא לשמוע טענת בעל דין שלא בפני בעל דינו פא – שלא יעיד בעל עבירה פב – שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות בשביל אחד פג – שלא ילמד חובה מי שלמד זכות תחילה בדיני נפשות פד – שלא לרחם על עני בדין פה – שלא להטות משפט חוטא מפני רשעו פו – שלא לחתוך הדין באומד הדעת פז – שלא ליקח שוחד פח – שלא לישבע בעבודה זרה פט – שלא להדיח בני ישראל אחר עבודה זרה צ – שלא נשחט שה הפסח בארבעה עשר בניסן בעוד שהחמץ ברשותינו צא – שלא נניח אימורי הפסח לפסול בלינה צב – שלא לבשל בשר בחלב צג – שלא לכרות ברית לשבעה עממים וכן לכל עובד עבודה זרה צד – שלא להושיב עובד עבודה זרה בארצנו

פרשת תרומה

פרשת תרומה יש בה שתי מצות עשה, ולא תעשה אחת

צה – מצות בנין בית הבחירה צו – מצות סידור לחם הפנים ולבונה

צז – שלא להוציא בדי הארון ממנו

פרשת תצוה

פרשת תצוה יש בה ארבע מצות עשה ושלש מצות לא תעשה

צח – מצות עריכת נרות המקדש צט – מצות לבישת בגדי הכהנים ק – מצות אכילת בשר חטאת ואשם קא – מצות הקטרת קטרת

קב – שלא יזח החשן מעל האפוד קג – שלא לקרוע המעיל של כהנים קד – שלא להקטיר ולהקריב על מזבח הזהב

פרשת תשא

פרשת כי תשא יש בה ארבע מצות עשה וחמש מצות לא תעשה

קה – מצות נתינת מחצית השקל בשנה קו – מצות קדוש ידים ורגלים בשעת עבודה קז – מצות משיחת כהנים גדולים ומלכים בשמן המשחה קח – מצות שביתת הארץ בשנת השמטה

קט – שלא יסוך זר בשמן המשחה קי – שלא לעשות במתכונת שמן המשחה קיא – שלא לעשות במתכונת הקטרת קיב – שלא לאכול ולשתות תקרובת עבודה זרה קיג – שלא לאכול בשר בחלב

פרשת ויקהל

פרשת ויקהל יש בה מצות לא תעשה אחת

• קיד – שלא יעשו בית דין משפט מות בשבת

פרשת פקודי אין בה מצוה