מ"ג משלי ג יד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י ט֣וֹב סַ֭חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף
וּ֝מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃
רש"י
רלב"ג
ביאור המילות
"יפיק". יוציא:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי טוב" מסחר החכמה ממסחר הכסף, כי מי שנוטל מחיר הכסף לא ישאר הכסף בידו ולא המחיר ביד האחר, ולא כן בדבר החכמה, כי את מי שלומד עם אחר חכמה אחת במחיר למוד חכמה אחרת, א"כ אחר-כך שניהם ביד כל אחד ואחד.
"תבואתה" - פרי החכמה, ור"ל: מה שהבין מדעתו מתוך דבר החכמה שלמד, הנה טובה היא מחרוץ.
מצודת ציון
"ומחרוץ" - היא הזהב הטוב, כמו (תהלים סח): "בירקרק חרוץ".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- החכמה, אחר שלא ימצא אותה ע"י בינתו ועיונו, רק מקבלה מה', ידמה אותה לחרוץ שימצאו אותו במעמקי ההרים דרך מציאה, וכן ימצאו החכמה דרך מציאה מאדון החכמה, כמו שאמר "אשרי אדם מצא חכמה";
- והתבונה, ימצאו אותה ע"י מסחר, שמבין ומוציא דבר מדבר, כמו שאמר "ואדם יפיק תבונה", ודומה כקנין הכסף, שמוכרים וקונים בו דרך מסחר וחליפים;
וכן אמר פה:
- נגד מ"ש "ואדם יפיק תבונה" - מפרש כי "טוב סחרה מסחר כסף",
- ונגד מ"ש "אשרי אדם מצא חכמה" - מפרש "ומחרוץ" טוב "תבואתה";
כי אלה הם קנינים אובדים ובלתי מתעצמים בנפש, והחכמה והתבונה המה קנינים קיימים נצחיים מתעצמים בנפש האדם.
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
דבר אחר: הכסף והזהב לא יגיע לאדם תועלתם עד שיצאו מרשותו, אבל החכמה והתבונה יפוצו מעיינותיה חוצה ומימיו שמורים.
דבר אחר: הסוחרים פעמים מרויחים פעמים מפסידים, וסחורת החכמה כולה רווח.
דבר אחר: יש עושר שמור לבעליו לרעתו, אבל החכמה היא טובה גדולה. וכמה הבדלות בין החכמה והעושר, ועת לקצר.