נחמיאש על משלי ב יז
<< | נחמיאש על משלי • פרק ב' • פסוק י"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הַ֭עֹזֶבֶת אַלּ֣וּף נְעוּרֶ֑יהָ
וְאֶת־בְּרִ֖ית אֱלֹהֶ֣יהָ שָׁכֵֽחָה׃
<< · נחמיאש על משלי · ב · יז · >>
העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה — מגזרת "אל תבטחו באלוף" (מיכה ז ה), מעניין החברה, והוא רומז על בעלה. דבר אחר: מעניין "כאלוף ביהודה" (זכריה ט ז), כי הבעל אדון אשתו.
ואת ברית אלהיה שכחה – ללמדך שהשוכחת ברית בעלה, כאילו שוכחת ברית אלהיה. וכן מצינו בבעל השוכח את אשתו, הכתוב צווח ואומר (מלאכי ב יג): "מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם. ואמרתם: על מה? על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך ואשת בריתך". והנה הקדוש ברוך הוא משתף שמו ביניהם, איש ואשה: זכו – יה ביניהם, ואם לא זכו – אש אוכלתם. ושל אשה גדול משל איש, שאין הפסק אות במלת אות שלה. הוי ואת ברית אלהיה שכחה.
וטעם הפסוק: לא תחשוב שחלקת אמריה מרוב אהבתך, אלא חלקו מחמאות פיה וקרב לבה. תדע לך, שהרי עזבה אלוף נעוריה ושכחה ברית אלהיה, ואם תחת אישה תקח את זרים, כל שכן תחת הזרים תקח אחרים, על כן אל תבטח בה.