נחמיאש על משלי ב יא
<< | נחמיאש על משלי • פרק ב' • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מְ֭זִמָּה תִּשְׁמֹ֥ר עָלֶ֗יךָ
תְּבוּנָ֥ה תִנְצְרֶֽכָּה׃
<< · נחמיאש על משלי · ב · יא · >>
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה — מזמה מגזרת "כאשר זמם" (דברים יט יט). ונקראת התורה מזמה, לפי שהוא יורד לעמקי תורה על ידי מחשבה. והבדיל הכתוב בין מחשבה טובה ובין מחשבה האחרת, כמה דאת אמר "זמה היא" (ויקרא יח יז) בהרהור עבירה, ומתרגמינן "עצת חטאין היא". ואף על פי שמצינו העניין בהיפך, "עשותה המזמתה" (ירמיהו יא טו), הרבים במחשבת עבירה, ולא עשיית הזמה במחשבה טובה; מכל מקום רוב מקומות אינו כן. וטעם הפרשה, שהמזימה והתבונה שומרים ונוצרים האדם הדברים האמורים אחר כך.
ויש מפרשים טעם הפסוק, כשאתה שומר המזמה, אז תבונה תנצרכה.
ובמסכת ע"ז פרק א דורש: מדבר זמה תשמור עליך ותנצרכה התבונה, כי לא יאונה לצדיק כל און, שהתבונה מצלת אותו מלהתגבר עליו היצר, כמעשה דר' יוחנן ור' יונתן שם.