מ"ג משלי ב יז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֭עֹזֶבֶת אַלּ֣וּף נְעוּרֶ֑יהָ
וְאֶת־בְּרִ֖ית אֱלֹהֶ֣יהָ שָׁכֵֽחָה׃
רלב"ג
ביאור המילות
"העוזבת אלוף נעוריה". ר"ל מי שהוא אלוף נעוריה ואמר זה על צד המשל כאשה עם בעלה כי הוא רחוק שתעזוב האשה בעל נעוריה:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אלוף נעוריה" - בעל נעוריה.
"ואת ברית" - כי גם הנשים נכנסו בברית ה', לקיים מצות ה' ולא תמעול מעל באישה.
מצודת ציון
"אלוף" - שר, כמו (תהלים נה): "אלופי ומיודעי", ור"ל: הבעל.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ואת ברית אלהיה שכחה – ללמדך שהשוכחת ברית בעלה, כאילו שוכחת ברית אלהיה. וכן מצינו בבעל השוכח את אשתו, הכתוב צווח ואומר (מלאכי ב יג): "מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם. ואמרתם: על מה? על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך ואשת בריתך". והנה הקדוש ברוך הוא משתף שמו ביניהם, איש ואשה: זכו – יה ביניהם, ואם לא זכו – אש אוכלתם. ושל אשה גדול משל איש, שאין הפסק אות במלת אות שלה. הוי ואת ברית אלהיה שכחה.
וטעם הפסוק: לא תחשוב שחלקת אמריה מרוב אהבתך, אלא חלקו מחמאות פיה וקרב לבה. תדע לך, שהרי עזבה אלוף נעוריה ושכחה ברית אלהיה, ואם תחת אישה תקח את זרים, כל שכן תחת הזרים תקח אחרים, על כן אל תבטח בה.