נחמיאש על משלי ב ב
<< | נחמיאש על משלי • פרק ב' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לְהַקְשִׁ֣יב לַחׇכְמָ֣ה אׇזְנֶ֑ךָ
תַּטֶּ֥ה לִ֝בְּךָ֗ לַתְּבוּנָֽה׃
<< · נחמיאש על משלי · ב · ב · >>
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה — לשמוע ממלמדך תורה, ולהתבונן בה כדי להבין דבר מתוך דבר. אם כן, הלב והאוזן שני סרסורים נכבדים להשיג מעלת החכמה והתבונה. ומפני שמעלת האוזן גדולה מאד, אמרו רז"ל (בבא קמא פה ב): חרשו, נותן לו דמי כולו. וייחס האוזן לחכמה והלב לתבונה, שהאוזן שומע החכמה מרבו, והלב מבין להוציא דבר מתוך דבר.