קטגוריה:נחום ג ג
פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה
יכשלו [וכשלו] בגויתם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית וְרֹב חָלָל וְכֹבֶד פָּגֶר וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה
יכשלו [וְכָשְׁלוּ] בִּגְוִיָּתָם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
פָּרָ֣שׁ מַעֲלֶ֗ה וְלַ֤הַב חֶ֙רֶב֙ וּבְרַ֣ק חֲנִ֔ית וְרֹ֥ב חָלָ֖ל וְכֹ֣בֶד פָּ֑גֶר וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַגְּוִיָּ֔ה יכשלו וְכָשְׁל֖וּ בִּגְוִיָּתָֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
פָּרָ֣שׁ מַעֲלֶ֗ה וְ/לַ֤הַב חֶ֙רֶב֙ וּ/בְרַ֣ק חֲנִ֔ית וְ/רֹ֥ב חָלָ֖ל וְ/כֹ֣בֶד פָּ֑גֶר וְ/אֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַ/גְּוִיָּ֔ה יכשלו [וְ/כָשְׁל֖וּ] בִּ/גְוִיָּתָֽ/ם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י
"ולהב חרב" - רולימל"א בלע"ז כי סכין וחרב קרוי להב כמו (שם ד) ויבא הנצב אחר הלהב
"וברק חנית" - חנית מרוטה ומברקת אור יוצא ממנה פלנדו"ר בלע"ז
"וכובד פגר" - היו מרבים פגרים ולא היה חשבון לגויות נבילותיה המושלכות בה עד שהיו העוברי' נכשלים בגויות הפגריםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואין קצה לגויה" - לא היה סוף אל גוית ההרוגים המושלכים בארץ עד שבני אדם נכשלו בגוית ההרוגים כי לא מצאו מקום פנוי ללכת
"פרש מעלה" - הפרש היה מעלה עצמו כלפי מעלה בדליגת הסוס ובידו להב חרב וברק חנית והוא עושה חללים רבים ופגרים הרבה
מצודת ציון
"פרש" - כן יקרא הרגיל לרכוב על הסוסים
"ולהב" - כן יקרא ברזל החרב כי כשהיא מלוטשת מבהקת כלהב אש וכן ולהב חניתו (שמואל א י"ז)
"וברק" - כן יקרא ברזל החנית כי הוא מבריק כברק כאשר ילטשו וכן ברק חרבי (דברים ל"ב)
"וכבד" - ענין רבוי כמו בעם כבד (במדבר כ')
"פגר" - כן יקרא גוף ההרוג
"לגויה" - לגוף כמו גוית שאול (שמואל א ל"א)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"פרש מעלה", במקום מעלה ההרים ששם לא תבא המרכבה והסוסים, שם נמצא פרש "ולהב חרב וברק חנית" ששם יעמדו אנשי המלחמה, ועי"כ נמצא "רב חלל" שיומתו אנשים בחוצות, "וכבד פגר" שמכבדים את הפגרים במטאטא כמו שמכבדין אשפתות, ובכ"ז "אין קצה לגויה" שא"א להסיר כל הפגרים עד "שיכשלו בגויתם" שההולכים יכשלו בם:
ביאור המילות
"מעלה". כמו במעלה העיר, ופרש נקרא האיש המלומד לרכוב על סוס מלחמה:
"וכבד". טאטוא בלשון המשנה:
"ואין קצה לגויה". יל"פ ג"כ שר"ל שאין קצה מה שצריכים לצרכי הגויה ותענוגות בשר, עד שיכשלו בגוייתם מרוב זנוני זונה, ר"ל שיחלשו ויחלו ע"י רוב זנוני זונה:הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "נחום ג ג"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.