רש"י על נחום ג ג
<< | רש"י על נחום • פרק ג' • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
פָּרָ֣שׁ מַעֲלֶ֗ה וְלַ֤הַב חֶ֙רֶב֙ וּבְרַ֣ק חֲנִ֔ית וְרֹ֥ב חָלָ֖ל וְכֹ֣בֶד פָּ֑גֶר וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַגְּוִיָּ֔ה יכשלו וְכָשְׁל֖וּ בִּגְוִיָּתָֽם׃
"ולהב חרב" - רולימל"א בלע"ז כי סכין וחרב קרוי להב כמו (שם ד) ויבא הנצב אחר הלהב
"וברק חנית" - חנית מרוטה ומברקת אור יוצא ממנה פלנדו"ר בלע"ז
"וכובד פגר" - היו מרבים פגרים ולא היה חשבון לגויות נבילותיה המושלכות בה עד שהיו העוברי' נכשלים בגויות הפגרים