משנה תענית א דפוסים

| משנה תענית א דפוסים | >>

משנה אעריכה

מאימתי מזכירין גבורות גשמים?

רבי אליעזר אומר: מיום טוב הראשון של חג.

רבי יהושע אומר: מיום טוב האחרון של חג.

אמר לו רבי יהושע: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג, למה מזכיר?

אמר לו רבי אליעזר: אף אני לא אמרתי לשאול, אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו.

אמר לו: אם כן, לעולם יהא מזכיר.

משנה בעריכה

אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים.

רבי יהודה אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג, האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר.

ביום טוב הראשון של פסח, הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר.

עד אימתי שואלין את הגשמים? רבי יהודה אומר, עד שיעבור הפסח.

רבי מאיר אומר: עד שיצא ניסן, שנאמר (יואל ב) ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון.

משנה געריכה

בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים.

רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת.

משנה דעריכה

הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים מתענין שלש תעניות.

אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.

משנה העריכה

הגיע ראש חדש כסלו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלש תעניות על הציבור.

אוכלין ושותין משחשיכה, ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.

משנה ועריכה

עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הציבור.

אוכלין ושותין מבעוד יום, ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, ונועלין את המרחצאות.

עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין (עליהם) עוד שבע, שהן שלש עשרה תעניות על הציבור.

הרי אלו יתרות על הראשונות, שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות. בשני מטין עם חשכה, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.

משנה זעריכה

עברו אלו ולא נענו, ממעטין במשא ומתן, בבניין ובנטיעה, באירוסין ובנישואין ובשאלת שלום בין אדם לחברו, כבני אדם הנזופין למקום.

היחידים חוזרים ומתענים עד שיצא ניסן.

יצא ניסן ולא ירדו גשמים‏[1], סימן קללה, שנאמר (שמואל א יב) הלוא קציר חטים היום וגו'.

הערותעריכה

  1. ^ נ"א: וירדו גשמים. נ"א: יצא ניסן, הגשמים סימן קללה
| משנה תענית א דפוסים | >>